חצר שטרויס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
שמואל שטרויס (1847–1904) היה נינו של רבי [[יצחק אריה וורמסר|יצחק זקיל לייב וורמסר]] ("הבעל שם ממיכלשטט") וחותנו של [[יעקב רוזנהיים]], מייסד [[אגודת ישראל]]. את הונו עשה בעסקי [[בנקאות]]. למרות היותו בן התרבות הגרמנית הוא נמשך ל[[יהדות מזרח אירופה|יהדות המזרח-אירופית]] ובמיוחד ל[[תנועת המוסר]] ולראשיה. הוא תמך כלכלית במוסדות תורה וב[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], ולפי עדות חתנו רוזנהיים{{הערה|'''זכרונות''', [[הוצאת נצח]], עמ' 59.}} הוא פיזר לצדקה "הרבה יותר מחמישית מהונו".
 
שטרויס התקרב לרבי [[שמחה זיסל זיו]], "הסבא מקלם", ואף תרם ל"בית התלמוד" בקלם 6,000 [[רובל]].{{הערה|דב כץ, '''תנועת המוסר''', כרך ב', עמ' 60.}}. בשנת תרנ"ד (1894), עם מותה של אשתו, החליט שטרויס ליזום פעולת צדקה לעילוי נשמתה. הוא בחר ברבו הרב [[יעקב שור]], לשליחו, ומימן את נסיעתו לארץ ישראל, במטרה לעזור במפעל יישובה. הרב שור נסע לירושלים מצויד בכספו של הרב שטרויס. זיקתו של שטרויס לרוח המוסר של "הסבא מקלם" הביאה להחלטה לתרום את הכסף להקמת קומפלקס דירות מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונת מוסררה, עבור משפחות רבנים מאנשי תנועת המוסר.
 
במרכז חצר שטרויס הוקם בכספי תרומתובמימונו של שטרויס מבנה ל[[ישיבת אור חדש]], שנוסדה על ידי קבוצה מתלמידי "הסבא מקלם" בראשות הרב [[שמואל הלל שינקר]] והרב [[ברוך מרקוס]].
 
חצר שטרויס הפכה להיות מרכז של תורה ומוסר בירושלים. במקום התגוררו גדולי המוסר המפורסמים שבדור, שעלו מ[[ליטא]] והתיישבו בירושלים, ובהם: רבי [[יצחק בלאזר]], רבי [[נפתלי אמסטרדם]], רבי [[צבי לויטן]], רבי [[יצחק מלצן]] ורבי [[אריה לייב ברוידא]], אחיו של רבי "הסבא מקלם". הקשר של השכונה לתנועת המוסר היה חזק כל כך עד שנהגו לומר בדרך הלצה כי מקור שם השכונה 'מוסררה' הוא מן המילה 'מוסר'.