אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) – הבדלי גרסאות

 

אל-מהדי אסר את יועצו הקרוב ביותר, יעקוב בן דאוד והשליכו הצינוקה שם מצא את מותו. בשנת [[783]] ייסד את המיחנה, האיקוויזציה המוסלמית ששפטה כופרים ומתחסדים ("זנאדכ" ו"כאפרון"). תחת אמלתת הכפירה, חיסל אל-מהדי רבים מיריביו הפוליטיים. בשנת [[777]] הביס אל-מאמון מרד ב[[ח'ורסאן]] בראשות [[יוסף בן אבראהים]] ובשנת [[778]] הכניע מרד אחר ב[[סוריה]] בראשות [[עבדאללה בן מרואן בן מחמד]] ל[[בית אומיה]]. באותה שנה הוא הדיח את יורשו המיועד [[עיסא בן מוסא]] ומינה תחתיו את בנו, מוסא [[אל-האדי]]. בנוסף לכך הוא השביע את אצילי החצר לתמוך בו בבוא העת. לבסוף, [[רעל|הורעל]] אל-מהדי בידי אחת מ[[פילגש|פילגשותיו]] בשנת [[795]].

התפחויות טכנולוגיות שונות ובראשן הכנסת [[נייר]] לשימוש נרחב, הואצו במהלך עשור שלטונו של אל-מהדי. הידע הטכני הקשור בנייר ויצורו הגיע לח'ליפות לאחר תפישתם בשבי של מספר בעלי מלאכה סיניים ב[[קרב טלס]] (751 לספירה). בעבר עשו שימוש בעיקר ב[[אוסטרקון|לוחות חרס]] או ב[[פפירוס]], אך עתה לראשונה רחוב שלם במרכז בגדאד הוקדש לתעשיית הנייר וה[[ספר|ספרים]]. הוזלת עלויות חומרי ה[[כתיבה]] איפשרה כתיבה רבה יותר בידי יותר אנשים. כך עלו בעקיפין גם רמת ה[[בירוקרטיה]], שיעור [[אוריינות|יודעי הקרוא וכתוב]] והתרחבו חוגי ה[[משכיל|משכילים]]. לתהליך זה הייתה השפעה ארוכת טווח ומרחיקת לכת ופירותיו הברורים ביותר ניכרו בימי נכדו של אל-מהדי, [[אל-מאמון]] אשר החל [[תור זהב]] של פריחה תרבותית ומדעית ב[[בגדאד]]. במרכזו של תור זהב זה עמדה ספריית [[בית החוכמה|בית אל-חכמה]] ומפעל התרגומים שהנציח את הידע של העולם ה[[יוונים|יווני]], ה[[פרסים|פרסי]] וה[[הודים|הודי]] העתיק ושימר אותו במהלך [[ימי הביניים]] עד להשבתו ל[[אירופה]] המתעוררת בשלהי התקופה.

 

 

בגדאד הייתה לעיר קוסמופוליטנית והחלה לפרוח ביתר שאת תחת שלטונו. בגדאד משכה אליה [[מהגרים]] מרחבי הח'ליפות - מן [[הודו]], [[ממלכת פרס|פרס]], [[עיראק]], [[סוריה]], [[מצרים]], [[אפריקה]] ו[[אל-אנדלוס]]. בעיר התבססו קהילות גדולות של [[נצרות|נוצרים]], [[יהדות|יהודים]] ו[[זורואסטר|זורואסטרים]]. השפעות תרבותיות מזרחיות כגון ה[[בודהיזם]] התירו אף הם בחסות הברמכים שהיו במוצאם כוהני דת בודהיסטים מ[[אפגניסטן]]. בגדאד התבססה והפכה לעיר הגדולה ביותר בעולם בתקופתה.

 

במרוג' אל-ד'הב ([[אחו הזהב]]), מביא [[אל-מסעודי]] מספר אנקדוטות שמשקפות מעט מאופיו. דוגמה אחת היא תיאור מסע ציד שבמהלכו סעד אל-מהדי בחברתו [[איכר]] [[עוני|עני]] שהגיש לו ארוחה דלה. אחד מרעיו הבציר בו להעניש אותו על כך שהגיש לו סעודה כה עלובה, אך במקום זאת תגמל אל-מהדי את האיכר על שנתן לו את מרבית המעט שעמד לרשותו.

 

זמן קצר לפני רציחתו, מסופר שאל-מהדי זכה לקבל חזיון ובו [[איה (פסוק)|פסוקים]] מבשרי רעות מה[[קוראן]].

{{בית עבאס}}

 

[[קטגוריה:בית עבאס]]

[[קטגוריה:שליטי ארצות]]