בית אג'ימן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==היסטוריה==
ישעיהו אג'ימן היה יהודי אמיד מ[[טורקיה]] של ימינו. הוא עבד כשלם של ה[[סולטאן]] ה[[עות'מאנים|עות'מאני]] שהתפרנס מאספקה לחיל ה[[יניצ'רים]]. אג'ימן נחטף למען כופר ב[[קפריסין]], ובעת חטיפתו, נדר נדר לפיו אם ינצל, יתרום 150 לירות למען [[ארץ ישראל]]. אג'ימן ניצל בסופו של דבר וב-[[1820]] עלה ליפו. הוא הפקיד 150 לירות בידיו של היהודי [[אהרון מטלון]] אותו פגש ביפו. מטלון רכש בסכום זה מגרש במורד הצפוני מה[[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסייה הפרנסיסקנית]], שעליו עמד בית דו קומתי, והפכו לאכסניה ליהודים שהגיעו ליפו.‏‏‏‏<ref>‏[http://shezaf.net/zope/home/he/2/1182096099/1182102852/#a024‏ אתרי יפו, צור שיזף]‏</ref>. האכסניה פעלההחלה לפעול, ככל הנראה רקבשנת החל מ-[[1825]]. הבית אותוהפך קנהלמרכזם אג'ימןשל מוסדות היישוב היהודי הקטן ביפו קיבלוקיבל את השם '''דאר אל-יהוד''' - בית היהודים. הבית הפך למרכזם של מוסדות היישוב היהודי הקטן ביפו.‏‏ במקום היו חדרי אירוח ו[[בית כנסת]]. רבים רואים ב"דאר אל יהוד" את חידוש היישוב היהודי ביפו. ישעיהו אג'ימאן נהרג שש שנים מאוחר יותר, יחד עם ה-ה[[יניצ'רים]].
 
הבית שנקרא "דאר אל יהוד" נהרס ב-[[1965]], בעת פינוי השטח הגדול. סמוך לבית אג'ימן שהריסותיו נמצאות ב[[גן הפסגה]], עומדת היום מצבת זיכרון לראשוני קהילת יפו.
 
יש לציין כי כבר ב-1764 מספר הנוסע ר' שמחה מזאלזיץ שהנדבן ר' יעקב בן דוד זונאנה בקושטא בנה ביפו חומה ובית אכסניה עבור עולי רגל יהודים שבו יוכלו לנוח לפני הטלטלם שוב בדרכים. אכסניה שהשתלטו עליה בהדרגה הערבים תושבי המקום {{הערה|[[אברהם יערי]], "[[מסעות ארץ ישראל]]", תל אביב תש"ו, 1946. במבוא ובפרק 19}}