תאוות בצע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: sw:Uroho
אין תקציר עריכה
תגית: חשד למילים בעייתיות
שורה 4:
סמל מובהק לתאוות בצע ותוצאותיה הוא המלך [[מידאס]] מ[[המיתולוגיה היוונית]], שביקש מ[[דיוניסוס]] שכל מה שייגע בו יהפוך ל[[זהב]]. בתחילה היה מידאס מרוצה מיכולת זו, הוא הפך מספר דברים לזהב, ושמח מהתעשרותו הצפויה, אולם עד מהרה החל להתחרט על משאלתו זו. מידאס לא היה יכול עוד לאכול או לשתות, מכיוון שבכל פעם שנגע בשתייה או מזון , הם הפכו לזהב. כאשר ניגשה בתו לנחמו, נגע בה בטעות, והפך אותה לזוועתו לפסל זהב.
 
למרות שמקובל לומר כי [[מצווה|המצוות]] [[הלכה|בהלכה]] [[יהדות|היהודית]] עוסקות במעשים ולא במחשבות ורגשות, הדיבר האחרון מ[[עשרת הדברות]], [[לא תחמוד]], נוגע לאיסור על התאווה שבלב. אמנם, פרטי ההלכות אינם תואמים לגמרי איסור על תאוות בצע. תוצאות נגררות של תאוות ממון נאסרו בהלכה באיסורים עצמאיים, כמו [[גזל]], [[גניבה]], שוחד, עושק, אונאההונאה, רמאות, הסגת גבול, [[ריבית]] וכדומה. בעל [[ספר משלי]] מגנה את התכונה כשלעצמה (משלי א' י"ט, ט"ו כ"ז), ואף הנביאים במספר מקומות מגנים את ישראל בשל תאוות הבצע שלהם (ירמיהו ו' י"ג, ח' י'). במקרא, [[יתרו]] יועץ ל[[משה]] למנות שופטים שאחת מתכונותיהם היא שנאת בצע (שמות י"ח כ"א). ב[[ספר שמואל]] מסופר על בניו של [[שמואל הנביא]], השופטים שהיטו משפט בשל רדיפת בצע ולקיחת שוחד ועל כן העם מאס במשפטם וביקש לו מלך (שמואל א', ח' ג').
 
משמעות המילה בצע לפי התרגומים ו[[רש"י]] היא הנאת ממון, ואילו לפי [[אבן עזרא]] ו[[ספורנו]] - תועלת.