מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הייתשלהדוס (שיחה | תרומות) |
הייתשלהדוס (שיחה | תרומות) |
||
שורה 23:
גישה אחרת ביטאו כלכלנים שעסקו בספר. [[סטיבן פלאוט]], פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה, ביקר בחריפות את הספר, אותו כינה "רטוריקה מרקסיסטית בסגנון זרם התודעה" וסבר כי "הסתמכות על מרקסיזם לצורך ניתוח דומה לשימוש [לצורך ניתוח מדעי] ב[[פרנולוגיה]] או ב[[אלכימיה]]". הספר, גורס פלאוט, גדוש "הכללות גורפות ונטולות בסיס, שאינן נתמכות בממצאים מדעיים כלשהם... זהו ספר הנאמן לזרם ה'חקר' הרדיקלי, הסבור שאין ניתוח רב עצמה יותר מהמצאת מונחים מרובי-הברות.. נפיחות זו, המשולבת במשוואות מבניות מתחום המקרו-כלכלה, עם אותיות יווניות שברור שלמחברים אין מושג מה הן, אמור לטעת אצל הקוראים את הרושם [הכוזב] של עמקות ושל למדנות."<ref>Plaut, Steven. (2003). ''The Middle East Quarterly''. Vol. X. No. 2. גרסה מקוונת נמצאת [http://www.meforum.org/1567/the-global-political-economy-of-israelכאן]</ref>
כלכלן אחר, יקיר פלסנר, גורס כי הספר "בעל הגוון המרקסיסטי" מנסה להמיר את הפרשנות המקובלת להיסטוריה של ישראל בתיאור "חובק כל, המעוגן בהתפתחות ישראל כחברה קפיטליסטית." לטענתו, המחברים כושלים בנסיונם זה וחוטאים בכמה אי-דיוקים עובדתיים מהותיים. הוא סבור כי "הספר לא היה ראוי לצאת בדפוס."{{הערה|:Plessner, Yakir. (2003). ''The Middle East Journal''. Vol. 57. No. 2. pp. 331-332. ר' גרסה מקוונת [http://bnarchives.yorku.ca/145/ כאן]. פלסנר, כאחרים, מתייחס לגרסה האנגלית משנת 2002}}
==הערות שוליים==
| |||