פיצול (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←פיצול אישיות כמנגנון הגנה: תקלדה |
||
שורה 2:
===פיצול אישיות כמנגנון הגנה===
מנגנוני הגנה מוגדרים על ידי ה-[[DSM]] (ספר האבחנות של האגודה הפסיכאטרית האמריקאית)- כ"תהליכים פסיכולוגיים אוטומטיים, מודעים בחלקם, שתיפקודם להגן עלינו מפני [[חרדה]]". [[מנגנוני ההגנה]] מתחלקים לשתי קבוצות: מנגנוני הגנה ראשוניים/פרימיטיביים ומנגנוני הגנה גבוהים/משניים. פיצול אישיות המוכר גם בשם "[[הפרעת זהות דיסוציאטיבית]]", הוא חלק ממנגנוני ההגנה הראשוניים. מנגנונים אלו גורמים לעיוות מוקצן של המציאות, לניתוק גדול בין חלקים שונים בעולם החוויתי של האדם והם אינם מצליחים לעכב, במידה מספקת, את הביטויים הגולמיים של הדחפים.
מנגנון הפיצול מונע את ה[[חרדה]] הנובעת ממצבים אמביוולנטים על ידי פיצול התפיסה באופן שיוצר חוויה [[דיכוטומית]] ומובחנת בין "טוב" ל "רע". אופן זה מונע מה[[אישיות]] לחוות את עצמה ואת הזולת כמכלול שלם, על הטוב והרע. העצמי, הסובבים אותו והמאורעות בעולם יחוו על ידי האישיות כטובים או רעים, יפים או מכוערים, חכמים או טיפשים, שקרנים או כנים, בזמנים שונים.
|