אדוארד אלבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Zorrobot (שיחה | תרומות)
מ r2.5.2) (בוט מוסיף: da:Edward Albee
Heirloom (שיחה | תרומות)
מ עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Edward Albee.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''אדוארד אלבי''' משנת 1961. צולם על ידי [[קארל ואן וכטן]].]]
'''אדוארד פרנקלין אלבי''' (ב[[אנגלית]]: Edward Franklin Albee; נולד ב-[[12 במרץ]] [[1928]]) הוא מחזאי אמריקני פורה, שכתב עשרות מחזות מאז תחילתסוף [[שנות ה-6050]] של [[המאה ה-20]]. מחזהו הידוע ביותר הוא "[[מי מפחד מווירג'יניה וולף]]", שהועלה על במות בכל רחבי העולם, ואף עובד לסרט מצליח בשם זה. אלבי זכה בשלושה [[פרס פוליצר|פרסי פוליצר]].
 
== קורות חיים ==
אלבי נולד בשנת [[1928]] ב[[ארצות הברית]] בעיר [[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] ללואיז הארווי, ונמסר בגיל 18 יום ל[[אימוץ ילדים|אימוץ]]. הוריו המאמצים, ריד ופרנסיס (פרנקי) אלבי העניקו לו את שמו של סבו המאמץ – אדוארד פרנקלין אלבי. אלבי גדל בבית אמיד, להורים שהיו רפובליקנים מושבעים. אביו קטןנמוך הקומה נאף עם נשים רבות ואילו אמו גבוהת הקומה הייתה, כך תיאר מאוחר יותר, אדם קר ולא אוהב. אלבי היה לנער מרדן, שהושעה מכמה בתי ספר וסולק מלימודיו במכללה אחרי שנה וחצי. אלבי היה מודע מילדותו להיותו [[הומוסקסואל]], עובדה שהחריפה את ניכורו מהוריו המאמצים, עמם לא דן בנושא בגלוי מעולם, ואימו אף נישלה אותו מ[[צוואה|צוואתה]] על רקע זה.<ref name="Edemariam">‏Aida Edemariam, [http://www.guardian.co.uk/stage/2004/jan/10/theatre "Whistling in the dark"], The Guardian, 10/1/2004‏</ref>
 
אלבי גילה מנעוריו כישרון כתיבה וכתב [[שיר|שירים]] ו[[סיפור קצר|סיפורים קצרים]] רבים. אלבי עזב את ביתו, לבלי שוב, בגיל עשרים, ועבר לגור ב[[גריניץ' וילג']] ([[ניו יורק]]) שם התרועע עם חברי תנועות אמנות אוונגרדיות של התקופה. תחילה מצא את מחייתו על כפי ירושה של סבתו, ואחר־כך עבד בעבודות מזדמנות.
שורה 12:
'''אלבי''' פרץ לתודעה [[ארצות הברית|האמריקאית]] והעולמית ב-[[1959]] עם מחזהו הראשון, "[[סיפור גן החיות]]" (The Zoo Story), שזכה להצלחה ב[[אירופה]], ולאחר מכן זכה לשבחים גם בארצות הברית. "סיפור גן החיות" והמחזות של אלבי ואחרים שבאו בעקבותיו היו ראשיתו של הזרם הדרמטי-אבסורדי בתיאטרון, שאלבי הוכתר לאחד היוצרים הבולטים בו.
 
כמחזאי אמריקאי, נחשב אלבי ממשיכם של מחזאים אמריקאים גדולים כ[[טנסי ויליאמס|ויליאמס]], [[ארתור מילר|מילר]] ו[[יוג'ין או'ניל|אוניל]], אך ההשפעה הבולטת ביותר על כתיבתו וסגנונו הייתה של מחזאים אירופיים כ[[סמואל בקט|בקט]] ו[[הרולד פינטר|פינטר]]. עם זאת, למרות קרבתו למחזאי [[אבסורד]] אלו, אלבי אינו מאמץ את אופני הכתיבה של הזרם במלואם, וממזג בכתיבתו דרמה מסורתית יותר, עם עלילה, דמויות ודיאלוגים שאינם אופייניים למחזות האבסורד. מן העבר השני, הוא גם אינו מגביל את עצמו במחזותיו לגבולות ההגיוני והסביר מבחינה עלילתית, ומשלב מצבים מופרכים ודמיוניים לחלוטין, וסגנון כתיבה החורג באופן בולט מריאליזם. ב-25 המחזות שכתב לאורך יותר מ-40 שנות יצירה הפגין אלבי סגנון כתיבה ייחודי, שנון ואירוני, שהנושאים כבדי-המשקל בהם עסק שזורים בהערות ובמצבים קומיים. פעמים רבות בחן אלבי במחזותיו בנימה פסימית וביקורתית את החברה האמריקנית, אתואת האדיאליםהאידיאלים שלה ואת שביעות הרצון העצמית שאפיינה לעתים את החברה האמריקאית. בולטת במחזותיו של אלבי הצגתן של נשים באור שלילי, ככוחניות, שתלטניות, אכזריות וקרות.
 
לאורך שנותיו כמחזאי נהנה אלבי פעמים רבות משבחי הביקורת וזכה בשלושה [[פרס פוליצר|פרסי פוליצר]]: "[[איזון עדין]]", [[1966]], "[[מפלט ים]]", [[1975]], "[[שלוש נשים גבוהות]]", [[1992]], הישג שרק [[יוג'ין אוניל]], שזכה ב-4 פרסי פוליצר, עלה עליו. בשנת [[1963]] נבחר מחזהו "מי מפחד מוירג'יניה וולף" כזוכה פרס הפוליצר לאותה השנה, אך הוועדה המייעצת לפרס, לה הייתה הסמכות לפסול את הבחירה, השתמשתה בסמכותה ושללה את הפרס מאלבי. נימוקיה לפסילה היו "השפה הגסה" של המחזה ועיסוקוו"עיסוקו בנושאים [[מיניות|מיניים]]". לפיכך, לא הוענק הפרס לאף מחזה באותה השנה.
 
==רשימת מחזות ותרגומים לעברית==