הבדלים בין גרסאות בדף "רבי יוסי ברבי יהודה"

==מתורתו==
 
פסקיו של רבי יהודה מוזכרים בתלמוד פעמים רבות., ואף מה[[אגדה]] אין הוא מושך את ידו.
===חידושי הלכות===
אחד מהם, הוא בסוגיית [[ייעוד]]{{הערה|קידושין י"ט ע"ב.}}, דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות, ובכך, המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת{{הערה|לפי דעתם של שאר חכמים, המעות הראשונות נהפכים למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות המעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דיעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".}}.
 
פסק נוסף של רבי יוסי, הוא בדין [[איסור חדש]], השנוי במחלוקת בין החכמים, האם הוא נוהג בחוץ לארץ. {{ציטוטון|תניא [[רבי יוסי ברבי יהודה]] אומר: עומר בא בחו"ל, ומה אני מקיים "כי תבואו אל הארץ"{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג}}.}}, שלא נתחייבו בעומר לפני כשנכנסו לארץ, וקסבר חדש בחו"ל מדאורייתא היא, דכתיב "במושבותיכם", כל מקום שאתם יושבים משמע}}{{הערה|{{בבלי|מנחות|פד|א}}.}}.
אחד מהם, הוא בסוגיית [[ייעוד]]{{הערה|קידושין י"ט ע"ב.}}, דין מקראי שמשמעו כי מי שברשותו [[אמה עבריה]], שהיא בת הנמכרת על ידי אביה לעבוד ברשות הקונה, בעודה קטנה, מצווה עליו להתחתן עימה, על ידי שמייעדה ומייחדה לאישות, ובכך, המעות הראשונות שנתן לאביה כדי לקנותה לשפחה – נהפכים למפרע למעות קידושין. לפי דעתו של [[רבי יוסי ברבי יהודה]], הקידושין נעשים בחוב המעות שנותר מתוך המעות הראשונות, המחייב אותה להשלים את העבודה שנתן לאביה, ולכן דווקא אם מתוך שש השנים שנמכרה נותר זמן עבודה השווה [[פרוטה]], היא מקודשת{{הערה|לפי דעתם של שאר חכמים, המעות הראשונות נהפכים למפרע למעות קידושין, ולכן אם הלך האב וקידש את בתו לאחר שמכר אותה לאמה עבריה, יכול עדיין האדון לקיים בה את מצוות ייעוד, שכן בכך הוא מברר למפרע שהמעות המעות הראשונות ניתנו לקידושין על ידו, ולא יכול היה השני לקדשה. בגמרא גם ישנה דיעה אחרת, האומרת כי למרות זאת יש צורך שישאר בזמן שנשאר עליה לעבוד, שווי של שווה פרוטה, שכן נלמד מהפסוק "והפדה".}}.
===חידושי אגדות===
ביומא אומר רבי יוסי: רבי יוסי ברבי יהודה אומר אדם חוטא פעם ראשונה ושנייה ושלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו. ה[[רמב"ם]] וה[[ראב"ד]] נחלקו בפירוש המאמר. הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|תשובה|ג|ה}}.}} משלב בין מאמר זה למאמר אחר המוזכר ב[[מסכת ראש השנה]]{{ציטוטון|"ורב חסד" מטה כלפי חסד, ותנא דבי ר"י מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה}}, ולפיהם הוא פוסק:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו אין מחשבין עליו עון שחטא בו תחלה ולא שני אלא משלישי ואילך אם נמצאו עונותיו משלישי ואילך מרובין על זכיותיו אותם שתי עונות מצטרפים ודנין אותו על הכל. ואם נמצאו זכיותיו כנגד עונותיו אשר מעון שלישי ואילך מעבירים כל עונותיו ראשון ראשון. לפי שהשלישי נחשב ראשון שכבר נמחלו השנים. וכן הרביעי הרי הוא ראשון שכבר נמחל השלישי וכן עד סופן. במה דברים אמורים ביחיד שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. אבל הצבור תולין להן עון ראשון שני ושלישי שנאמר על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. וכשמחשבין להן על דרך זה מחשבין להן מרביעי ואילך.}}
פסק נוסף של רבי יוסי, הוא בדין [[איסור חדש]], השנוי במחלוקת בין החכמים, האם הוא נוהג בחוץ לארץ. {{ציטוטון|תניא [[רבי יוסי ברבי יהודה]] אומר: עומר בא בחו"ל, ומה אני מקיים "כי תבואו אל הארץ"{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג}}.}}, שלא נתחייבו בעומר לפני כשנכנסו לארץ, וקסבר חדש בחו"ל מדאורייתא היא, דכתיב "במושבותיכם", כל מקום שאתם יושבים משמע}}{{הערה|{{בבלי|מנחות|פד|א}}.}}.
 
לעומת זאת, הראב"ד{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?hilite=d64f55ef-8ae1-48a0-b8cd-62301a21d8c8&st=&hitnum=9 על הרמב"ם שם].}} מתקומם על השילוב בין שני המאמרים, והוא סבור שבעוד שמאמרו של רבי יוסי ברבי יהודה מדובר כלפי העבירות עצמם, ששלושת הראשונים מחולים לו מיד אם עשה תשובה (ללא צורך ב[[ייסורים]] ו[[יום הכיפורים]], הרי שהמאמר מוזכר במסכת ראש השנה עניינו ביום הדין הגדול, שלאחר המיתה, ונועד להציל את הבינונים, שחשבונם - מחצה זכויות ומחצה עוונות, מה[[גיהנום]]
 
==קישורים חיצוניים==