האיגרת אל הגלטים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
===מדרשי הפסוקים===
מהפסוק על [[אברהם]] (בפרשת לך לך) '''"והאמין בה' ויחשביה לו לצדקה"''', הוא מדגיש שהאמונה היתה קודם לתורה והשהובטח לאברהם (או ליצחק - הפסוקים משובשים או תאוריים בלבד) שאמונתו תהיה לכל העמים. לכן כאשר הברית הופרה בידי היהודים, התורה מתבטלת ומקללת את היהודים על סמך הפסוק (בפרשת כי תבא) ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת{{הערה|גם פסוק זה מובא או תורגם בשיבוש}}.
מהפסוק "ושמרתם את חֻקתי ואת משפטי אשר יעשה אֹתם האדם וחי בהם..." (בפרשת אחרי מות) הוא למד שהתורה היא מערכת עשייה מותנית, שאם אין עושים אותה, היא בטילה, לעומת האמונה{{הערה|מעניין לציין שבפרשנות היהודית, ואכן לפי פשוטם של דברים, מלים אלו נאמרו דווקא להנציח את התורה.}} הקיימת גם הלאה. לדעתו הנוצרים (או לפחות הנוצרים הנכרים) ניצלו מקללה נוראית, בכך שאינם מחוייבים לתורה המקללת את מי שאינו שומר אותה כראוי, ואת זאת הוא לומד מהפסוק "כי קללת אלהים תלוי"{{הערה|הפסוק נאמר על חייבי עונש מוות: "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ..." ציווי שקויים גם בידי יהושע בקרב נגד חמשת המלכים במקידה.}} ▼
▲מהפסוק '''"ושמרתם את חֻקתי ואת משפטי אשר יעשה אֹתם האדם וחי בהם..."''' (בפרשת אחרי מות) הוא למד שהתורה היא מערכת עשייה מותנית, שאם אין עושים אותה, היא בטילה, לעומת האמונה{{הערה|מעניין לציין שבפרשנות היהודית, ואכן לפי פשוטם של דברים, מלים אלו נאמרו דווקא להנציח את התורה.}} הקיימת גם הלאה. לדעתו הנוצרים (או לפחות הנוצרים הנכרים) ניצלו מקללה נוראית, בכך שאינם מחוייבים לתורה המקללת את מי שאינו שומר אותה כראוי, ואת זאת הוא לומד מהפסוק "כי קללת אלהים תלוי"{{הערה|הפסוק נאמר על חייבי עונש מוות: "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ..." ציווי שקויים גם בידי יהושע בקרב נגד חמשת המלכים במקידה.}}
במקום אחר מהמלים בתהלים "כי לא יצדק לפניך כל חי"{{הערה|הפסוק המקורי הוא מתהלים (מזמור "ה' שמע תפילתי"): "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי" דוד מבקש לא להגיע למשפט, כי אין לו ספק שיפסיד כלומר: "אין אדם מושלם". מעניין לציין ששיבוש הפסוק כפי שמופיע כאן (לא יצדק לפניך כל בשר), מופיע בפיוטים ובספרות יהודית נרחבת, ואף נכנס לנוסח תפילת יום הכיפורים.}} פאולוס מבין שהתורה מראש ידעה שאי אפשר לשמור עליה, ולכן מלכתחילה "נועדה להפרה" על מנת שהאמונה תימסר לעולם כולו דרך הנצרות. באגרת גם נמצא המדרש הידוע (והעתיק) עת לעשות לה' הפרו תורתיך - במשמעות: יש זמנים שחייבים להפר את התורה לצורך הקב"ה. במקרה זה פאולוס מייחס את המובן לאלהים והאמונה בו דרך ישו. ▼
את הפסוק "לאחיך לא תשיך" (כי תצא) הוא דורש כנשיכה ואכילה, כלומר להתנהג יפה אחד לשני, להתחשב, ובעיקר להימנע מיצר מיני (תאוות בשר).▼
בפרק הרביעי הוא דורש את הולדת ישמעאל ויצחק, כאלגוריה למצבי האומות. מכיוון שהיהודים משועבדים לתורה הרי הם "בני האמה" כלומר בני ישמעאל, ואילו הנוצרים החפשיים מן התורה הם בני יצחק. והם היורשים האמיתיים של הבטחת אברהם. וכך מגיעה אליהם, לנוצרים, הנבואה "רני עקרה... כי רבים בני שוממה מבני בעולה" כלומר הם כעת ישראל האמיתית, בני השוממה, לעומת היהודים בני הבעולה (בהמשך לאותו קו), וכמו שפאולוס דורש את הפסוק בפרשת שופטים: כִּי תוֹעֲבַת ה' א' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל - זהו עול לעשות תועבות (והכוונה לתאוות מין){{ב|במקור הדברים נאמרו על אמת בעסקים ובבתי המשפט}}. ▼
▲במקום אחר מהמלים בתהלים '''"כי לא יצדק לפניך כל חי"'''{{הערה|הפסוק המקורי הוא מתהלים (מזמור "ה' שמע תפילתי"): '''"וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי"''' דוד מבקש לא להגיע למשפט, כי אין לו ספק שיפסיד כלומר: "אין אדם מושלם". מעניין לציין ששיבוש הפסוק כפי שמופיע כאן (לא יצדק לפניך כל בשר), מופיע בפיוטים ובספרות יהודית נרחבת, ואף נכנס לנוסח תפילת יום הכיפורים.}} פאולוס מבין שהתורה מראש ידעה שאי אפשר לשמור עליה, ולכן מלכתחילה "נועדה להפרה" על מנת שהאמונה תימסר לעולם כולו דרך הנצרות. באגרת גם נמצא המדרש הידוע (והעתיק) '''עת לעשות לה' הפרו תורתיך''' - במשמעות: יש זמנים שחייבים להפר את התורה לצורך הקב"ה. במקרה זה פאולוס מייחס את המובן לאלהים והאמונה בו דרך ישו.
"איש בעוונו יומת" - הוא מפרש שאל לו לאדם לכעוס על אחרים חוטאים. אדרבה, עליו לקחת על עצמו אחריות על חטאי אחרים, ומהפסוק באלפא ביתא (תהלים) "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי" הבין שיש לפעול לחלוקת הכבוד למורים ובריחה מכבוד עצמי.▼
את דברי הושע "כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ", וכן את איוב "כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן, וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ" הבין הן לפי הפשט - היינו שאין לזרוע להבלים, ומה שתעשה חוזר אליך, והן לפי המדרש הידוע (משלי רבה) שכדאי לזרוע ב"רוח" כי מקבלים בחזרה "רוח חיי עולם".▼
▲את הפסוק '''"לאחיך לא תשיך"''' (כי תצא) הוא דורש כנשיכה ואכילה, כלומר להתנהג יפה אחד לשני, להתחשב, ובעיקר להימנע מיצר מיני (תאוות בשר).
▲בפרק הרביעי הוא דורש את הולדת ישמעאל ויצחק, כאלגוריה למצבי האומות. מכיוון שהיהודים משועבדים לתורה הרי הם "בני האמה" כלומר בני ישמעאל, ואילו הנוצרים החפשיים מן התורה הם בני יצחק. והם היורשים האמיתיים של הבטחת אברהם. וכך מגיעה אליהם, לנוצרים, הנבואה '''"רני עקרה... כי רבים בני שוממה מבני בעולה"''' כלומר הם כעת ישראל האמיתית, בני השוממה, לעומת היהודים בני הבעולה (בהמשך לאותו קו), וכמו שפאולוס דורש את הפסוק בפרשת שופטים: '''כִּי תוֹעֲבַת ה' א' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל''' - זהו עול לעשות תועבות (והכוונה לתאוות מין){{ב|במקור הדברים נאמרו על אמת בעסקים ובבתי המשפט}}.
▲מהמלים '''"איש
▲את דברי הושע "כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ", וכן את איוב "כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן, וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ" הבין הן לפי הפשט - היינו שאין לזרוע להבלים, ומה שתעשה חוזר אליך, והן לפי המדרש הידוע (משלי רבה) שכדאי לזרוע ב"רוח" כי מקבלים בחזרה "רוח חיי עולם". כמובן שכוונתו ברוח האמונה הנוצרית.
== קישורים חיצוניים==
| |||