קניין חזקה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Vall de Boí. Cardet. Santa Maria 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|נעילת דלת נחשבת ל[[מעשה קניין]]]]

ב[[משפט העברי]], '''חזקת קניין''' היא דרך לקנות נכס (בשונה מהחזקה שמהווה רק ראיה) על ידי פעולה מעשית בגוף הנכס (כגון חפירה בקרקע).

החזקה היא אחת משלושת דרכי ה[[קניין]] של הקרקעות כמאמר ה[[משנה]] ב[[מסכת קידושין]]: "נכסים שיש להם אחריות{{הערה|נכסים שיש להם אחריות הכוונה לקרקעות, והמילה אחריות משמעה שניתן לשלם מקרקעות אלו את חובות בעליהם, ואילו נכסים שאין להם אחריות הכוונה למטלטלין}}. (=קרקעות) נקנין ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] וב[[שטר]] וב'''חזקה'''". (פרק א משנה ה), אך קניין זה שונה מהשניים האחרים בכך שהם מתבצעים על ידי העברה פיזית לעומתו שמתבצע באופן [[מופשט]], ובקניין זה הקונה קונה את בקרקע בכך שהוא נועל את השער, או מעמיד גדר, או חופר תעלה, סביב הקרקע.

ישנן מספר דרכים לבצע קניין זה:

:"נעל (=נעילת ה[[שדה (חקלאות)|שדה]]) וגדר (=גידור ה[[קרקע]]) ופרץ (=פריצת ה[[גדר]] הקיימת) כלשהו - הרי זו '''חזקה'''" ([[משנה]], [[בבא בתרא]], פרק ג, משנה ג)

ב. במעשה החזקה מפגין הקונה את מעמדו כבעל הקרקע.

 

ה[[רמב"ם]] פוסק, שאחרי הנעילה, יש לחזור ולפתוח את השער{{הערה|וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]] סימן קצ"ב סעיף ג'.}}, וה[[רמב"ן]] שואל על הרמב"ם מדוע יש לחזור ולפתוח את השער אחרי הנעילה, בעוד שמעשה החזקה הוא רק הנעילה עצמה. ה[[בית יוסף]] מבאר, שכדי שיהיה ניכר, שנעילת השער נעשית לשם קניין והוכחת בעלות על החצר, יש לחזור ולפותחה, שאם לא כן ניתן יהיה לחשוב, שהנעילה נעשית בציווי בעל הבית, ולא לשם קניין, שכן כוחו של מעשה הקניין הוא דווקא בכך שניכר שהוא בעליו{{הערה|הרב יצחק אלסטר, עולת יצחק (ירושלים תשס"ג) עמ' קי"א.}}.

 

* לשיטת [[חזקיה (אמורא)|חזקיה]] הלימוד הוא מהפסוק ב[[ספר ירמיהו]]: "וּשְׁבוּ, בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר-תְּפַשְׂתֶּם"{{הערה|ירמיהו, פרק מ', פסוק י'}} - תפיסת הערים, היא הישיבה בהם.

* לשיטת [[רבי ישמעאל]] הלימוד הוא מהפסוק ב[[דברים|ספר דברים]]: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ"{{הערה|דברים, פרק י"א, פסוק ל"א}} - במה ירשתם את הערים בישיבה בהם.