קניין חזקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
חילכם לאורייתא
חזקת קנין בעבדים
שורה 9:
* לשיטת [[חזקיה (אמורא)|חזקיה]] הלימוד הוא מהפסוק ב[[ספר ירמיהו]]: "וּשְׁבוּ, בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר-תְּפַשְׂתֶּם"{{הערה|ירמיהו, פרק מ', פסוק י'}} - תפיסת הערים, היא הישיבה בהם.
* לשיטת [[רבי ישמעאל]] הלימוד הוא מהפסוק ב[[דברים|ספר דברים]]: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ"{{הערה|דברים, פרק י"א, פסוק ל"א}} - במה ירשתם את הערים בישיבה בהם.
===בעבדים כנעניים===
חזקת קניין היא גם אחת מחמשת דרכי הקניין{{הערה|שהם: [[קניין כסף|כסף]], [[קניין שטר|שטר]] חזקה, [[משיכה]] ו[[חליפין]].}} של [[עבד כנעני|עבדים]], המקור לכך הוא מכיוון שכתו בפסוק {{ציטוטון|והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה}}{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כה|מו}}.}}, ה[[היקש|מקיש]] את העבדים ל"אחוזה" - קרקעות.
 
==אופן הקניין==
ישנן מספר דרכים לבצע קניין זה בקרקע:
:"נעל (=נעילת ה[[שדה (חקלאות)|שדה]]) וגדר (=גידור ה[[קרקע]]) ופרץ (=פריצת ה[[גדר]] הקיימת) כלשהו - הרי זו '''חזקה'''" ([[משנה]], [[בבא בתרא]], פרק ג, משנה ג)
 
שורה 23 ⟵ 25:
 
ה[[בית יוסף]] מבאר, שכדי שיהיה ניכר שנעילת השער נעשית לשם קניין והוכחת בעלות על החצר, יש לחזור ולפותחה, שאם לא כן ניתן יהיה לחשוב שהנעילה נעשית בציווי בעל הבית, ולא לשם קניין, שכן כוחו של מעשה הקניין הוא דווקא בכך שניכר שהוא בעליו{{הערה|הרב יצחק אלסטר, עולת יצחק (ירושלים תשס"ג) עמ' קי"א.}}.
===הקניין בעבדים===
 
גם בעבד הקניין דומה, והוא מהווה שליטה ממשית על העבד, הנעשית בכך שהעבד משמש את רבו, על ידי התרת מנעלו, הולכת בגדיו אחריו לבית המרחץ, וכן כל מלאכה שדרך עבד לעשותה, ולא אדם אחר. כך גם אם העבד הפשיט את רבו (בבית המרחץ), רחצו, סכו בשמן, הלבישו והנעילו{{הערה|{{בבלי|קידושין|כב|ב}}.}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}