פאול טרוסט – הבדלי גרסאות

'''פאול לודוויג טרוסט''' (ב[[גרמנית]]: '''Paul Ludwig Troost'''; {{כ}}[[17 באוגוסט]] [[1878]] – [[21 במרץ]] [[1934]]), היה [[אדריכל]] גרמני אשר השתייך ביחד עם האדריכלים פיטרפטר ברנס (Peter Behrens) ו[[ולטר גרופיוס]] ל[[האדריכלות הקלאסית|אסכולה האדריכלית הקלאסית]], המתאפיינת בזויות וקויםוקווים ישרים, ואשר עמדה בניגוד לסגנון העיטור המוגזם של סגנון ה"[[יוגנדשטיל]]".

טרוסט למד בבית הספר הגבוה לאדריכלות ב[[דרמשטט]] בתחילת [[המאה העשרים]], ועסק באדריכלות כבעל משרד עצמאי עד שנת [[1930]]. במשך השנים לא נחשב לאדריכל מוביל, אך בשנה זו נערכה לו היכרות עם [[אדולף היטלר]] אשר התלהב מסגנונו ה[[אדריכלות נאו-קלאסית|נאו קלאסי]] ו"אימץ" אותו כאדריכל האישי שלו ולמעשה לאדריכל הראשי של הרייך השלישי עד מותו, אז החליפו [[אלברט שפר]].

החל משנת [[1933]], עם עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה, היה טרוסט בעל השפעה רבה על התפתחות סגנון [[האדריכלות הנאצית]]. מיידמיד עם תחילת תקופת שלטונו, מינה היטלר את טרוסט לעצב ולרהט עבורו את בניין לשכת ה[[קאנצלר גרמניה|קאנצלר]] ב[[ברלין]]. הקו העיצובי של טרוסט היה הסגנון הקובע גם לגבי שאר האדריכלים בתכנון מבני ציבור ומבני מגורים ברחבי גרמניה.

המבנה המפורסם ביותר שתיכנן בתקופה זו היה [[המשכן לאומנות במינכן]], אשר נועד לשמש כאכסניהכאכסנייה הראשית של האומנות הגרמנית הטהורה על פי ההשקפה הנאצית.

לאחר מותו בשנת [[1934]] המשיכה אלמנתו, פרופ'פרופסור גרדי טרוסט להיות בעלת השפעה רבה על סגנון הבניההבנייה והאדריכלות לאורך תקופת השלטון הנאצי בגרמניה, אולם בשלב זה כבר נטש היטלר את הסגנון הנקי והמאופק של טרוסט לטובת ראוותנות עצומת מימדים המגמדת את קנה המידה האנושי.