משתמש:Roey n7/ארגז חול2 – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן " פרוטוקול VLAN מגדיר טכנולוגיה המאפשרת לחלק רשת LAN מקומית, המרוכזת על ידי [[מתג (רשתות מחשבי..." |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־20:05, 2 באפריל 2011
פרוטוקול VLAN מגדיר טכנולוגיה המאפשרת לחלק רשת LAN מקומית, המרוכזת על ידי מתג אחד או יותר למספר תתי-רשתות "וירטואליות".
הבידול לרשתות שונות נעשה פיזית בשכבה הראשונה של מודל ה-OSI, על ידי חסימת העברת אותות במתג בין הפורטים השונים שלו אשר אינם משויכים לאותו ה-VLAN. החסימה מאפשרת את חלוקת הרשת המקומית למספר רשתות שונות ונפרדות (Segments) אשר יכולות לתקשר בניהן כרשת WAN.
שימושים
השימוש ברשתות מקומיות וירטואליות החל כאשר היה צורך להקטין את מתחמי ההתנגשות (Collision domain) ברשתות מקומיות, והבעיה נפתרה על ידי הכנסתם של המתגים (Switch) שמאפשרים את חלוקת הרשת בצורה וירטואלית. השימוש העיקרי בחלוקה כזו הוא הקטנת מתחמי השידור (Broadcast domain) ברמת כתובות ה-MAC.
שימוש נוסף והנפוץ יותר לרשתות וירטואליות מקורו בקלות בה ניתן להחל באמצעותן הרשאות אבטחה ומידור בין מחשבים ברשת מקומית.
יישום
חלוקה של רשת מקומית למספר רשתות וירטואליות נעשה במתג אליו מחוברים המחשבים. חלוקת הרשת מאופיינת כסטטית או דינמית:
חלוקה סטטית
שיוך מחשב המחובר למתג אל VLAN ספציפי נעשה לפי הפורט הפיזי לו התחבר המשתמש. במידה ומשתמש מעתיק את מקום מושבו ומתחבר אל הנתב בפורט אחר, יהיה צורך להגדיר עבורו הרשאה חדשה.
חלוקה דינמית
שיוך מחשב המחובר למתג אל VLAN ספציפי נעשה לפי כתובת MAC
יישום של רשתות מקומיות וירטואליות נעשה כיום בעזרת מתגים "חכמים", המאפשרים קיבוץ לוגי של מספר קצוות המחוברים אליהם. מספר מתגים המחוברים ביניהם מתפקדים לצורך העניין כמתג בודד, ומאפשרים קיבוץ קצוות מכל רחבי מתחם השידור (המוגבל בדרך כלל על ידי נתבים) והפרדתם למתחם שידור נפרד. המתג מנהל רשימה של כל כתובות הMAC השייכות לרשת הווירטואלית, ומפריד אותם משאר הקצוות ברשת. על ידי הפרדה זו ניתן למשל לחלק לקצוות אלו כתובות IP השייכות לתת רשת מסוימת, להחיל מדיניות אבטחה (על ידי הגדרת הרשאות שונות למי ששייך לרשת הווירטואלית ולמי שלא) ועוד.
תקשורת רשתות וירטואליות
עקב הצורך בתעבורת מידע השייך לכמה רשתות וירטואליות על קו נתונים יחיד, כגון תעבורה אל יחידת שער אחת המשותפת לכמה רשתות וירטואליות או תעבורה בין שני מתגים שונים שבכל אחד מהם יש 2 רשתות וירטואליות שונות אבל משותפות לכל מתג. לכן נכתב תקן השייך לשכבה השנייה של מודל ה-OSI שנקרא 802.1Q או בצורה מילולית VLAN Tagging.
כאשר מגדירים כניסה מסוימת במתג ככניסה העובדת ב VLan Tagging ניתן לשייך לאותה כניסה יותר מרשת וירטואלית אחת וכך כניסה מסוימת יכולה להיות חברה בכמה רשתות שונות, כאשר לכל מסגרת של מידע היוצאת מכניסה זאת של המתג מצורפות סיביות (תו מיספרי) שמשייכות את אותה מסגרת של מידע לרשת מסוימת, וכך ההתקן שמקבל את המסגרת הזאת יודע לאיזו רשת וירטואלית המידע הזה שייך ולנתב את המידע הזה על פי כך. כמובן שההתקן המקבל את המידע חייב לתמוך בתקן 802.1Q בשביל להיות מסוגל לפענח את המידע המתקבל.
דוגמה לשימוש נפוץ בתקן (VLAN Tagging (802.1Q
ברשת של ארגון שמחולקת לשתי רשתות וירטואליות שונות קיים נתב אחד המאפשר גישה לאינטרנט לכלל הארגון; נגדיר כניסה באחד המתגים שאליה נחבר את הנתב ואותה נגדיר ככניסה התומכת ב VLAN Tagging. נגדיר אותה גם כחברה בשתי הרשתות - משמע נבקש מהנתב להאזין למסגרות שמכילות תווי רשת של שתי רשתות שונות. על ידי הגדרות אלה, מידע משתי הרשתות יוכל להגיע אל הנתב כדי שישמש כשער לאינטרנט לשתי הרשתות בנפרד.
כמו כן נצטרך להגדיר את הנתב בהתאם כדי שיתמוך בתצורה זאת.