טיסה 1812 של סיביריה איירליינס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eranb (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 16:
|ניצולים=0
}}
התרסקותה של '''טיסה 1812 של S7 איירליינס''' (''בעבר:'' סיביר אייר)''' ב[[הים השחור|ים השחור]] הייתה האסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות [[ישראל]], (נכון ל-20092011). ההתרסקות אירעה בשעת צהריים מוקדמת ב-[[4 באוקטובר]] [[2001]] והייתה האסון האווירי הראשון שהתרחש אחר [[פיגועי 11 בספטמבר]], מה שעורר בתחילה חשד לפעולת [[טרור]]. המטוס של חברת [[סיביר אייר]] בטיסה 1812 המריא מ[[נמל התעופה בן-גוריון]] ל[[נובוסיבירסק]] שב[[רוסיה]]. המטוס, מדגם [[טופולב 154]] נשא על סיפונו 66 נוסעים, 51 מהם אזרחים ישראלים, רובם עולים מרוסיה, ו-12 אנשי אנשי צוות. איש מהם לא שרד את האסון.
 
מגדל הפיקוח ברוסיה דיווח על איבוד פתאומי של התקשורת עם המטוס. טייס מטוס ארמני ששהה באזור דיווח על הבזק שנצפה. חקירה מאוחרת יותר גילתה שהמטוס הופל בידי [[טיל קרקע-אוויר]] [[SA-5]] תועה. ההערכה היא שהוא נורה בעת תרגיל של צבא [[אוקראינה]]. תזמון התרגיל והטיסה דווח כמתאים ונמצאו גם שרידים לראש קרב של טיל בין הריסות המטוס. דווח שמילותיו האחרונות של קברניט המטוס, יורי גארוב, היו "איפה נפגענו". ממשלת אוקראינה הסכימה לשלם פיצויים ונחתם הסכם בעניין עם ישראל, אך האוקראינים הכריזו על הפיצויים כ"אקט הומניטרי" וסירבו לקבל אחריות חוקית מלאה לאסון. ההערכה הייתה שכל משפחה תקבל כמה מאות אלפי דולרים{{הערה|{{ynet|דיאנה בחור-ניר וחנן גרינברג|אסון המטוס הרוסי: הושג הסכם פיצויים עם אוקראינה|2816819|13 בנובמבר 2003|}}}}. כדי לזרז את החתימה על ההסכם הפעילה ישראל את השפעתה אצל הממשל בארצות הברית.