כס

כס הוא מושבו הרשמי של מונרך בטקסים ובאירועים ממלכתיים. בהשאלה, כס הוא ביטוי מטונימי למונרכיה או למונרך, בדומה לכתר.

כסיהם של המלכה אליזבת השנייה (מלפנים) ושל דוכס אדינבורו בסנאט הקנדי, אוטווה. בטקס פתיחת מושב הסנאט יושבים על הכסים המושל הכללי של קנדה ורעייתו.

העת העתיקה

במזרח הקדום תוארו לא אחת מלכים ואלים כישובים על כסיהם. המילה היוונית לכס, θρόνος (תרונוס), שימשה בביטוי Διὸς θρόνους שתיאר את משען השמיים, ולאחר מכן גם את כסו של זאוס. לפי הומרוס, האכאים היו ידועים בכך שהציבו כסים נוספים בארמונות ובמקדשים כדי שאלים יוכלו להתיישב בהם כרצונם. המפורסם בכסים אלה הוא כסו של אפולו באמיקלס.

לרומאים היו שני סוגי כסים, אחד לקיסר ואחד לאלה רומא שפסליה הוצבו על הכס, אשר הפך למקום פולחן.

יהדות

במקרא המילה "כִּסֵּא" משמשת במשמעות של כס. כך מתואר בכור פרעה היושב על כיסא: ”וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.” (שמות יא ה). כן מתואר הכיסא של דוד ושלמה כסמל למלכות ישראל. כס מלוכה גשמי מובא בסיפור על אודות בניית כסאו שלמה המלך: ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז. שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת.” (מלכים א י יח-יט)

בנוסף לכסאות המלכים, הכיסא במקרא משמש גם לתיאור מושבו של אלוהים, למשל בתהילים או בחזונות של הנביא ישעיהו: ”וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל.” (ישעיהו ו א).

נצרות

ערך מורחב – קתדרה (נצרות)