בני ערובה יהודים ברומניה של אנטונסקו – הבדלי גרסאות

לאחר פלישת ה[[ורמכט|וורמכט]] ו[[רומניה#צבא וביטחון|הצבא הרומני]] ל[[ברית המועצות]], ב-[[22 ביוני]] [[1941]], פנה ב-[[30 ביוני]] משרד הפנים הרומני אל צבא רומניה ודרש לבצע מעצרים של יהודים עשיריעשירים ו/או בעלי השפעה בתוך הקהילה היהודית ולכלוא אותם ב[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] בעריהם. במסגרת מעצרים אלה נכלאו בערי רומניה יהודים רבים, נשיאי קהילות, [[רב]]נים ומשמשים בקודש אחרים, אינטלקטואלים ואנשי תרבות, בעלי מקצוע וסוחרים. העצורים, שהיו בני 18 עד 60 נדרשו לכיבוד ותמיכה בחוקים ובצווים שהוציא השלטון ואיימו עליהם בהוצאה להורג על כל מעשה חבלה, ריגול, טרוריזם או פגיעה כלשהי באנשי הצבא הרומנים והגרמנים או על הימלטות מ[[מחנה עבודה|מחנות העבודה]] שהוקמו.