הבדלים בין גרסאות בדף "הגבנה"

הוסרו 726 בתים ,  לפני 9 שנים
←‏גיבון כמבחן לכשרות החיה: הסרת קטע מוזר ולא מובן
(←‏גיבון כמבחן לכשרות החיה: הסרת קטע מוזר ולא מובן)
==גיבון כמבחן לכשרות החיה==
 
ב[[מקרא]] הותרו לאכילה רק [[יונקים]] שיש להם סימני טהרה: בעלי חיים שהם מפרסי פרסה ומעלי גרה (ויקרא יא ג-ז; דברים יד ו-ח). ב[[תלמודכמו בבלי]]כן, בחיבורו של [[מסכתאסף עבודה זרההרופא]] :"מובא חלבתהליך למאיגיבון ניחושהחלב להכסימן אינוסף משוםלהבחנה איחלופיבין טהורבהמות חיורוחיות טמאטהורות ירוקלטמאות; ואילפי משוםקריטריון איערוביזה ניקוםרק דאמרחלב מרשל חלביונקים טהורטהורים עומדמגבן ואילו חלב טמאשל טמאים אינו עומדמגבן. (לה ע"ב).בדיקה ולפיזו באורוהתקבלה שלעל הרבידי ה[[עדין שטיינזלץרמב"ם]]: "חלב,להלכה למהועליה נחשושמבוססים בו?הלכות אםשונות משוםב[[שולחן שיחליפוערוך]] חלבובשאר טהור בחלב של בהמה טמאה - והרי חלב טהור לבן הוא וחלב טמא יש לו צבע ירוק? ואם תערובת של חלב טמא בו - נעמיד אותו (כמו שעושים גבינה) ונראה, שאמר החכם: '''חלב טהור עומד ונעשה גבינה''' חלב טמא אינו עומד!הפוסקים.
 
תהליך הגיבון בחלב [[פרה]], [[כבש]], [[עז הבית|עז]] ו[[תאו|ג'אמוס]] מוכר עוד משחר ההיסטוריה האנושית, פרופ' [[זהר עמר]] וד"ר דוד אילוז מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה שב[[אוניברסיטת בר-אילן]] בשיתוף של ד"ר עוזי מרין מהמעבדה לחקר החלב, מינהל המחקר <sup>טקסט מוגבה</sup>החקלאי, [[מכון וולקני]], בדקו את תקפותו של מדד גיבון החלב כאמצעי מבחין בין יונקים טהורים לטמאים, ועד כמה ניתן לסמוך על מדד זה באופן מעשי.
כמו כן, בחיבורו של [[אסף הרופא]] מובא תהליך גיבון החלב כסימן נוסף להבחנה בין בהמות וחיות טהורות לטמאות; לפי קריטריון זה רק חלב של יונקים טהורים מגבן ואילו חלב של טמאים אינו מגבן. בדיקה זו התקבלה על ידי ה[[רמב"ם]] להלכה ועליה מבוססים הלכות שונות ב[[שולחן ערוך]] ובשאר הפוסקים.
 
תהליך הגיבון בחלב [[פרה]], [[כבש]], [[עז הבית|עז]] ו[[תאו|ג'אמוס]] מוכר עוד משחר ההיסטוריה האנושית, פרופ' [[זהר עמר]] וד"ר דוד אילוז מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה שב[[אוניברסיטת בר-אילן]] בשיתוף של ד"ר עוזי מרין מהמעבדה לחקר החלב, מינהל המחקר החקלאי, [[מכון וולקני]], בדקו את תקפותו של מדד גיבון החלב כאמצעי מבחין בין יונקים טהורים לטמאים, ועד כמה ניתן לסמוך על מדד זה באופן מעשי.
 
לצורך בחינת מדד זה נבדק חלב של יונקים שונים בשתי שיטות. הראשונה, נעשתה מיד לאחר החליבה באמצעות אנזים ראנין כפי שמקובל בשיטה המסורתית. השנייה נעשתה במעבדה במכשיר האופטיגרף (Optigraph), המאפשר קבלת בדיקות מהירות הקרשה וחוזק הגבן. הדיגום והאנליזות בוצעו בשתי חזרות בחלב היונקים השונים ומפרטים שונים.