מנחת מרחשת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ תקלדה
שורה 18:
לעומת זאת, ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|מעשה הקרבנות|יג|ז}}}} מפרש:{{ציטוטון|מה בין מחבת למרחשת. מרחשת יש לה שפה והבצק שאופין אותו עליה רך, שהרי יש לה שפה ואינו יוצא. ומחבת אין לה שפה והבצק שאופין אותו בה קשה כדי שלא יצא מכאן ומכאן}}, כלומר את מעשה המרחשת בללו בבלילה רכה מאוד - שכן אין חשש שתשפך מהסיר, ואילו את העיסה שאותה טיגנו במחבת, לשו בבלילה קשה, שכן כדי שלא תפול מהכלי - העשוי באופן שטוח ואין לו דופן כלל, יש צורך לעשותה קשה.
==טיגון ואפייה==
לפי שיטת התוספות, ציווי מנחת מחבת, מרחשת ו[[מנחת מאפה תנור|מאפה תנור]], אינו על עצם העשייה, הטיגון הבישול או האפייה, אלא רק על הבאת הקורבן, ומכיון שכן אין חיוב כלל לאפות אותם דווקא בתנור המתכת היחיד שהיה בבית המקדש{{הערה|{{בבלי|זבחים|צה|ב}}.}}, אלא ניתן לאפות בכלי פרטי בבית. לעומת זאת, ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|מעשה הקרבנות|יג|כג}}}} חלוק על כך, והוא פוסק, שרק ההכנות לאפייה, הטיגון והבישול היו בחוץ, אבל האפייה והטיגון עצמם היו בבית המקדש על כלי מיוחד שיוחד לכך: {{ציטוטווןציטוטון|כל המנחות טחינתן והרקדתן בחוץ. '''ולישתן ועריכתן ואפייתן בפנים'''. וכל מעשיהן כשרים בזר עד שיבואו לבית הקמיצה. '''ומחבת ומרחשת היו בעזרה'''. ושתיהם מכלי השרת ומקדשין. ותנור של מקדש של מתכת היה}}. בדומה כותב גם [[רש"י]], שכלי המחבת והמחרשת, היו כלי שרת.
 
==שם הקורבן==