בדיקת שדה ראייה – הבדלי גרסאות

'''בדיקת שדה ראיהראייה ''' ([[אנגלית]]: Visual Field Test , Perimetry Test ) היא בדיקה מתחום ה[[אופטומטריה]] הבוחנת את תקינות תחום ה[[ראייה]] של כל [[עין]] בנפרד, כולל הראיההראייה המרכזית והפריפרית (לצדדים). זוהי בדיקה המהווה מרכיב משלים חשוב של כל בדיקת ראיהראייה כללית, ובפרט בדיקה למחלת ה[[גלאוקומה]] העינית ומחלות [[רשתית]] העין.

בדיקת שדה ראיהראייה נעשית ע"יבאמצעות הבחנה בנקודות [[אור]] ב[[מרחב]], ע"יבעזרת מכשיר הנקרא [[פרימטר]] אשר מסכם את התוצאות אל תוך מחשב, שנותן תמונה כוללת של שדה הראיההראייה של הנבדק. במידה וישנם אזורים בהם לא הבחין הנבדק בנקודות האור בשל הפרעה בראיהבראייה, המחשב מציין כי ישנו "כתם עיוור" , כלומר אזור פגוע בשדה הראיההראייה.

יתרונות הבדיקה הממוחשבת הינם בכך שהיא מועברת באופן זהה בכל פעם שהיא מתבצעת, כל מכשירי שדה-הראיה הראייה מכוילים באופן זהה, ומהלך הבדיקה אינו מושפע מהבודק. הבדיקה מספקת אינפורמציהמידע מדויקתמדויק על פגיעה בשדה-הראיה הראייה ומאפשרת ניתוח מדויק של הנתונים, כך שהרופא יכול להסיק אם שדה-הראיה הראייה תקין, או לחליפין, אם חל בו שינוי יחסית לבדיקות הקודמות.

בדיקת שדה ראיהראייה נותנת מידע על תבניות מסוימות של אובדן ראיהראייה. בהתאם מאבחנים סוגי מחלות עיניים שונות, למשל:

בחשד למחלת גלאוקומה, מחלה בה נפגעת הראיההראייה הפריפרית בשלבים המוקדמים עקב לחץ תוך עיני מוגבר, שולחים בשלב מוקדם לביצוע של בדיקה זו. גודל ההפרעה הפריפרית בראיהבראייה כגודל הנזק העצבי שנגרם. גם בחשד לפגיעה ברשתית שולחים לבדיקה זו.

בנוסף, מחלות נוירולוגיות שונות הגורמות לנזק לעצב הראיה יכולות להביא להפרעה בשדה הראיההראייה, ויאובחנו ע"י הבדיקה, למשל: שבץ מוחי (CVA), אירוע מוחי חולף (TIA), טרשת נפוצה, גידולים מוחיים ועוד.

בבדיקת שדה הראייה מוקרנות נקודות אור על מסך כדי לבדוק את הרגישות לאור של אזורים שונים בשדה הראייה. בבדיקה זאת מתבקש הנבדק ללחוץ על כפתור המונח בידו בכל פעם שהוא רואים נקודת אור המוקרנת על המסך. במהלך הבדיקה נקודות האור הופכות חלשות יותר ויותר עד שהנבדק אינו מבחין בהםבהן כלל. בדרך זו המכשיר מסוגל לחשב מהי עצמת האור המינימאליתהמינימלית שהנבדק מסוגל לזהות בכל אזור של שדה הראייה. בדיקה זו מבוצעת בנפרד לכל עין. מרבית חולי הגלאוקומה הנמצאים בטיפוליבטיפול נרתעים מביצוע בדיקת שדה ראיהראייה. הבדיקה ממושכת, משעממת, מעייפת ודורשת ריכוז רב. רוב הנבדקים – הבריאים והחולים כאחד - מרגישים במהלך הבדיקה שלא ביצעו אותה כיאות. חלקם אף מרגיש תסכול וחרדה מכך שלא ראו היטב את נקודות האור, ולעיתיםולעתים קרובות תחושתם במהלך הבדיקה היא כי מצב הראייה שלהם הוחמר. חשוב לציין כי תחושות אלה משותפות לכל הנבדקים, בריאים וחולים כאחד, והיא נובעת בעיקר מכך שהמכשיר מכוון בהדרגה את עצמתעוצמת האור המוקרן עד לעוצמה המינימאליתהמינימלית שהנבדק מסוגל לראות. חולים רבים היו שמחים לוותר על בדיקה זאת, אולם בדיקת שדה הראיההראייה נותנת מידע חשוב ביותר על קיום המחלה ולאחר מכן על יציבות המחלה (האם הגלאוקומה התקדמה). מסיבה זאת חשוב מאד שחולה גלאוקומה ימשיך לבצע את בדיקת שדה הראיההראייה בכל פעם שהרופא מפנה אותםלבצע לבצעהאותה. מרווחי הזמן בין בדיקה לבדיקה ינועו לרוב בין מספר חודשים ועד שנה או יותר – הכול תלוי בחומרת המחלה, בלחץ התוך-עיני ובגורמים נוספים.

הנבדק יושב על מול מכשיר דמוי מחשב, ומתבונן למרכז. בהמשך מוקרנות נקודות אור על המסך שמולו, כדי לבדוק את הרגישות לאור של אזורים שונים בשדה הראייה. הנבדק מתבקש ללחוץ על כפתור המונח בידו בכל פעם שהוא רואה נקודת אור המוקרנת על המסך. במהלך הבדיקה נקודות האור הופכות חלשות יותר ויותר עד שהנבדק אינו מבחין בהם כלל. בדרך זו המכשיר מסוגל לחשב מהי עצמת האור המינימאליתהמינימלית שהנבדק מסוגל לזהות בכל אזור של שדה הראייה.

בדיקת שדה הראייה מבוצעת לרוב על ידי טכנאי שדות ראייה שהוכשר לתפקיד זה. תוצאות הבדיקה מודפסות על דף נייר (כל עין על עמוד נפרד) וניתנתוניתנות לחולה, וזה מוסר את הבדיקה לרופא בעת המפגש ביניהם. הרופא מפענח את הממצאים ומוסר לנבדק את קביעתו. התדפיס כולל מפת גוונים (בגוונים שונים של אפור) ולצידהולצדה חישובים מתמטיים וסטטיסטיםוסטטיסטיים שונים המאפשרים פענוחפיענוח של שדה הראייה של העין שנבדקה. מפת הגוונים מוצגת בחלק העליון הימני של התדפיס, ואילו הערכים המספריים המוצגים בצד השמאלי העליון הינםהם הערכים שמהם בנויה מפת הגוונים. מפת הגוונים הינההיא החלק הכי פחותהפחות מורכב לפענוח. גוונים בהירים מסמלים רשתית בריאה ואילו גוונים כהים הינםהם עדות לנזק שנגרם לרשתית כתוצאה מגלאוקומה. אזור שחור לחלוטין מסמן שבאזור זה של שדה הראייה לא ראתה העין את האור החזק ביותר שמהכשירשהמכשיר מסוגל להקרין (אור מקסימאלימקסימלי זה זהה בקרוב לעוצמת ההארה של ירח מלא בלילה חשוך ללא עננים). מכאן מובן כי האזורים האפורים, ובפרט השחורים הם אזורים בהם נפגעה רגישות הרשתית לאור.