מתנדבי היישוב בבאפס – הבדלי גרסאות

ה -Buffs היה הכינוי של הרגימנט המלכותי של [[קנט]] המזרחית -Royal East Kent Regiment. רגימנט הבאפס הוקם בשנת [[1572]] והיה אחד הרגימנטים העתיקים ביותר בצבא הבריטי. השם "באפס" שמשמעו צבע בגווני חום -צהוב, ניתן לעוצבה בשל הצבא הצהבהב חום של הצואוורנים שלצואוורני מדי הייצוג של חייליה.

מאז פרוץמפרוץ מלחמת העולם השנייה ובמשך כל שנות המלחמה דרשה הנהגת היישוב מהבריטים ולחצה עליהם להקים יחידה עברית לוחמת המורכבת כולה מבני היישוב, עם סמל ודגל משלה, כדוגמת [[הגדודים העבריים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], אליהבה יוצבו [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה| מתנדבי היישוב]]. במהלך שנות המלחמה התחמקו הבריטים ממילוי משאלה זו. המתנדביםמתנדבים מבני היישוב נשלחו לשרת ביחידות עזר שונות, ב[[מתנדבי היישוב בחיל החפרים|חיל החפרים]], בבאפס, ב[[מתנדבי היישוב ברגימנט הארץ ישראלי|רגימנט הארץ ישראלי]], בפלוגות התובלה, אך לא ביחידה משלהם, בשפתם ותחת דגלם,. יחידה שהקמתהכזו הייתההוקמה רק לקראת סוף המלחמה.

בספטמבר [[1940]] בשיא תקופתה הקשה של [[בריטניה]] ב[[מלחמתבמלחמת העולם השנייה]], ימי [[הקרב על בריטניה]], הוקמה הפלוגה העברית הראשונה של חיל הרגלים בתוך ה-Buffs. שלטונות [[המנדט הבריטי|המנדט]] טענו כי הצבת מתנדבי היישוב בבאפס נעשתה מטעמים פורמליים, כדי להימנע מן הקשיים הכרוכים בהקמתו של רגימנט חדש, אך בעצם הצבתם של מתנדבי היישוב ליחידה טריטוריאלית של חיילים מחבל ארץ מסוים ב[[אנגליה]], גילו הבריטים את כוונתם שלא להציבם בכל יחידה שיש בה סממן מקומי ארץ ישראלי או [[עברית|עברי]].

משמעותומשיקולים הפוליטיתפוליטיים של גיוסם בני היישוב לבאפס זה הביאה להחלטה בריטיתהחליטו הבריטים לקיים שוויון בגיוס בין [[יהודים]] ל[[ערבים]], אך בפועל רוב המתגייסים היו יהודים. הבריטים אפשרו תחילה גיוס לשש פלוגות בלבד, מהן שלוש פלוגות יהודיות ושלוש ערביות שתשרתנה ב[[ארץ-ישראל]] וב[[עבר הירדן]] בלבד. בסופו של דבר קמו 15 פלוגות יהודיות, ובכלבכל אחת מהן 200 חיילים ובכולן ביחדיחדיו כ-3000 איש. ציפיות המתגייסים והנהגת היישוב כי הפלוגות תזכינה לאימונים צבאיים מתקדמים נכזבו עד מהרה. הבריטים הטילו עליהן תפקידי עזר בלבד של אבטחה, שמירת מתקנים וליווי שיירות, ואימוניהן היו מצומצמים ביותר. הנשק שניתן להם היה משאריות [[מלחמת העולם הראשונה]]. פלוגות הבאפס חנו בארץ ישראל ותקוות המתנדבים כי במהרה ייצאו לחזית להלחם ב[[גרמניה|גרמנים]] וה[[איטליה|איטלקים]] נכזבו. לדברי מפקד [[ההגנה]] [[אליהו גולומב]], במלאת חצי שנה לקיומן של הפלוגות, אין "פלוגות הבאפס אלה כוח צבאי: הן מנותקות מכל פיקוד, אין להם אימון רציני. החיילים עסוקים כרגיל בתפקידי-עזר שניים במעלה".

רק ב-[[1942]] הורכבו מפלוגות הבאפס שלושת גדודי [[מתנדבי היישוב ברגימנט הארץ ישראלי|הרגימנט הארץ-ישראלי]]. שירותן של פלוגות עבריות של חיל רגלים סדיר בצבא הבריטי הייתה תמרור דרך חשוב בדרך החתחתים שהובילה לבסוף, ב-[[1944]],לקראת סיום המלחמה, להקמת עוצבה עברית על דגלה, סמלה, שפתה העברית, [[לוי בנימין|מפקדה היהודי]] וסגל פיקוד מבני הארץ, שהיא [[הבריגדה היהודית]].

*[http://www.amalnet.k12.il/meida/history/1939_45/hisi2016.htm/ על הבאפס באתר עמלנט.]