יצחק חיותמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 9:
לפי סיפורו של נכדו, ה[[אדריכל]] יצחק חיות-מן, יצא חיותמן באותה תקופה לכיוון [[עבר הירדן המזרחי]] והתכוון להגיע עד [[מכה]], בתקווה למצוא שם את [[עשרת השבטים האבודים]] ולהעלותם לארץ ישראל; באזור [[חיג'אז]] שיכנעו אותו [[בדואים]] מקומיים כי ייסוב על עקביו.<ref>[http://www.thehope.org/hebrew/isratribes.htm מערכת שבטי ישראל חדשה] מתוך גיליון אפריל 98 של הירחון "חיים אחרים"</ref>
לאחר כשלונו לקבל עבודה מסודרת בראשון לציון, עבר חיותמן ל[[רחובות]], והיה מבין מארגני "[[אגודת העשרות]]" ("אגודת אחים"), שנוסדה ב-[[1891]] במתכונת [[אגודת סתרים]] בהשראת אגודת "[[בני משה]]". לאגודה היו שתי מטרות: האחת – אחווה בין החברים, שהתבטאה בעזרה הדדית, בקיום [[מטבח]] ו[[מכבסה]] משותפים ובקופה משותפת; והשנייה – הגנה, שמירה וארגון צבאי ב"עשרות", כלומר במסגרות של עשרה פועלים כל אחת לשם הגנה עצמית. בהתארגנות זו שימש חיותמן "שר חמישים". האגודה התכוונה להתיישב בוואדי חנין ([[נס ציונה]]), אך התפוררה כעבור שנה. עם חברי האגודה נמנו בנוסף לחיותמן גם נח שפירא ('ברנש'), אפרים חרל"פ, [[ישראל בלקינד]] ו[[מיכאל הלפרן]].<ref>[http://tnuathaavoda.info/zope/home/14/1179256839 התאגדויות פועלים לפני הקמת ההסתדרות]</ref> לאחר מכן עבר חיותמן ל[[חדרה]] ולקה ב[[מלריה|קדחת]]. לפי עצת הרופא [[הלל יפה]] הסכים לעזוב את חדרה ולעבור ל[[זכרון יעקב]].
באותה תקופה הגיע מאיר דיזנגוף לנהל את [[בית חרושת|בית החרושת]] ל[[זכוכית]] ב[[טנטורה]] מטעם [[אדמונד רוטשילד]], והציע ליצחק חיותמן להצטרף אליו יחד עם אשתו וילדיו, ולשמש כסגנו. בקיץ [[1894]] חלתה אשתו בקדחת ו[[עיוורון|והתעוורה]], ובני הזוג עברו להתגורר בבית [[משפחת אהרנסון]] ב[[זכרון יעקב]]. ב-[[1896]] עבר ל[[הגליל|גליל]] עם הגרעין המייסד של המושבה [[מטולה]], שם הקים משק פרטי, שימש כראש ועד האיכרים וסייע למתיישבים בהלוואות וברכישת קרקעות. תנאי המחיה במטולה היו קשים ביותר לאשתו ולילדיהם (זכריה, בן ציון, זרובבל, שולמית, גאולה, הרצל, יהודה וחגי).
| |||