הקיבוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פעולות מיוחסות: תיקון קישור
שורה 33:
*1923, נובמבר, פעולת ה'אקספרופריאציה' (פעולת [[שוד]] למטרת מימון פעילות מהפכנית בהצדקה של החרמת [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] [[בורגני]]) - השתלטות על מכונית של מבריחים יהודים מ[[ירושלים]] שהייתה בדרכה מבירות לירושלים ושלל של 15,000 מטבעות [[זהב]]. [[משטרת המנדט]] כמעט עלתה על עקבות המחרימים אך קצינים יהודים, שהבינו כי הכסף יועד להגנה, טשטשו את העקבות. בכסף מ"האקס הגדול" נרכש נשק רב, בתחילה ב[[סוריה]] ואחר כך ב[[אירופה]]. כדי לאחסן את הנשק נבנה בכפר גלעדי [[סליק]] גדול, לפי תוכניתו של המהנדס [[גדליהו וילבושביץ]], אחיה של מניה שוחט. המקום היה סודי ביותר, ואפילו רוב חברי כפר גלעדי לא ידעו על קיומו.‏‏{{הערה|1=‏רונית סבירסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2874846,00.html כפר גלעדי: הסודות יוצאים לאור], באתר [[ynet]],{{כ}} 17 בפברואר 2004.‏}}{{הערה|1=[[דובי זכאי]], [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1850059,00.html הסליק של כפר גלעדי], באתר ynet,{{כ}} 24 באפריל 2004.}} הסליק נחפר לעומק חמישה מטר עם תקרה מקומרת. עם גמר העבודות היה צורך להבטיח את המקום מפני רטיבות על ידי טיוח. [[איסר בארי]] שהיה במקום עם קבוצת עובדים הובא למקום בעיניים קשורות ונתן הוראות איך לטייח את המקום מבלי שידע היכן הוא נמצא ומה מטרתו. עם זאת לפי מקורות שונים הכסף שנשדד שימש גם למטרות שאינם צבאיות. בני משפחתו של יצחק אביגדור עדן, ראש ה[[שוחט]]ים של [[העדה החרדית]] בשנות העשרים, טוענים כי הוא זה שנשדד על ידי אנשי השומר, כאשר נסע לדמשק למטרת קניית זהב ומכירתו בארץ ישראל תוך ניצול פער המחירים בין המקומות.
*1924, ההתנקשות ב[[דה האן]]‏‏<ref>‏דוד תדהר, '''בשרות המולדת תרע"ב-תש"כ 1912-1960'''‏, עמוד 134:
<br />"ואשר לזהות של המתנקשים בו-ודאי ששום מוסד ציוני לא פקד על המעשה. ועד אשר מותר יהיה לפרסם דברים מפורשים יותר, אשאיר לדורות הבאים לפחות בראשי תיבות את שמות האנשים שסבורים היו כי במעשה זה הם ממלאים חובה לאומית. את הפקודה לחיסול די-האן נתן יוסף ה_ט, כיום תושב גבעתיים, הוא הטיל את תכנון הביצוע על זכריה אוריאלי ("זכר"), ואילו המוציא לפועל היה אברהם ויד ימיני ק., מהצעירים היקרים שלנו בישוב העברי".<br /> יוסף ה_ט הוא, ככל הנראה, [[יוסף הכט]] ושמו מופיע לצד שמו של זכריה אוריאלי ברשימה חלקית של אנשי הקיבוץ בספרו של [[שלמה שבא]], 'שבט הנועזים'. (לאנשי הקיבוץ לא הייתה בעיה להשתייך ל'הגנה', ו/או משטרת המנדט בד בבד עם נאמנותם לקיבוץ). ייתכן והמוציא לפועל 'אברהם' הוא [[אברהם תהומי]], ואילו ק., יד ימינו של תדהר במשטרת ירושלים המנדטורית, הוא אברהם גיורא (קריצ'בסקי).</ref>. <br />קבוצה נוספת בעלת מאפיינים המזכירים את מחתרת 'הקיבוץ' אשר לקחה אחריות על רצח דה האן מכונה 'המפעל'<ref>עודד ארצי, ''''המפעל - תולדותיו של תא מחתרתי בקבוצה החלוצית האינטימית ופרשת רצח דה-האן''', קתדרה, חוברת מספר 22, עמוד 173, ינואר 1982 (ראו קישורים חיצוניים)</ref> - תא מחתרתי שהורתו ב'חבורת אודסה', התגבש בהתהפך 1923 ל 1924, ומנה 13 חברים מקרב [[קבוצת השרון]] ומחוצה לה - אנשי 'חבורת אודסה', אנשי [[העלייה השלישית]] שזוהו עם מפלגת [[הפועל הצעיר]]. מנהיג ומפקד התא היה [[אליהו בן חורין]] (בינדרבידנר) וצוות החיסול כלל את [[אברהם תהומי]] (זילברג), היורה, וזאב משי<ref>הבן, יוסף משי, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/082/890.html תובע עלבון אביו] על כי ה'הגנה' ושומרי הסף מטעמה טרחו להשכיח חלקו של אביו וקבוצתו בחיסול</ref>, סייען.
 
אנשי 'הקיבוץ' ארגנו בכפר גלעדי וב[[תל יוסף]] קורסים להכשרת מפקדים ומדריכים. לאחר הקורס קיבלו החניכים כיתות להדרכה מבין חברי תל יוסף ופלוגות הגדוד האחרות.