פרנסואה דה מאלרב – הבדלי גרסאות

'''פרנסואה דה מאלרב''' ([[1555]] - [[16 באוקטובר]] [[1628]]), [[משורר]] ומבקרו[[מבקר]] ספרותי [[צרפתי]].

דה מאלרב נולד בעיר קאן שבנורמנדיהשב[[נורמנדיה]] לאב שהיה [[שופט]] מחוזי. הוא למד בקאן, בפריזב[[פריז]], בהיידלברגב[[היידלברג]] ובבאזלוב[[באזל]]. ב-בשנת [[1576]], עם סיום למודיו, נסע לפריז ונכנס לשירותו של אנרי השני דוכס אנגולם שהיה מושל פרובנס. הוא שימש כמזכירו בעיר אקס אן פרובנס ונישא שם ב- [[1581]]. ב- [[1586]] פטרונו נפטר ודה מאלרב איבד את משרתו, אך חרז חרוזים שעבורם קיבל מענק [[כסף (אמצעי תשלום)|כספי]] ניכר מאנרימ[[אנרי השלישי]] מלך צרפת. הוא התגורר לחליפין בפרובנס ובנורמנדיה במשך כעשרים שנה.

דה מאלרב המשיך לכתוב [[שיר|שירים]] וב-ובשנת [[1596]] פרסם "שיר למלך אנרי הגדול" (אנרי הרביעי מלך צרפת). ב- [[1600]] [[מארי דה מדיצ'י]] עברה באקס אן פרובנס בדרכה לנישואיה עם המלך [[אנרי הרביעי]] בפריז. דה מאלרב כתב לכבודה "שיר קבלת פנים למלכה מארי דה מדיצ'י", שהיה שירו החשוב הראשון. ב- [[1605]] נסע לפריז והתקבל על ידי אנרי הרביעי שהזמין אצלו שיר על מנת לחגוג את המערכה הצבאית שלו בחבל לימוזן. דה מאלרב כתב את השיר "תפילה עבור המלך אנרי הגדול בצאתו ללימוזן". שיר זה זיכה אותו בתואר משורר החצר של המלך. ב- [[1610]], אחרי שאנרי הרביעי נרצח בפריז, הפך דה מאלרב לבן חסותה של מארי דה מדיצ'י ולמשורר החצר של בנה, [[לואי השלושה עשר]] מלך צרפת. ב-בשנת [[1624]], כאשר הקרדינל רישלייה נתמנה לשר הראשי של המלך לואי השלושה עשר, הפך דה מאלרב לבן חסותו של רישלייה שמינה אותו לגזבר אוצר המדינה. ב- [[1627]], בנו של דה מאלרב, מארק אנטואן נהרג בדו -קרב. הוא עשה ככל שביכולתו להביא לדין את האשמים (החל ב-משנת [[1626]] דוהפך הדו-קרב הפך לבלתי חוקי בצרפת), אך נפטר ב- [[1628]] בפריז.

לשירתו של דה מאלרב נודעה השפעה רבה על הספרותה[[ספרות צרפתית|ספרות הצרפתית]]. בהשפעתו התפתחו בהדרגה כללי [[השירה הקלאסית]] ששלטו בכיפה עד הופעתה של [[השירה הרומאנטיתהרומנטית]]. כמבקר ספרותי דה מאלרב דרש יתר שלמות ופשטות באוצר המילים ובחריזהוב[[חריזה]]. האקדמיה הצרפתית שנוסדה שבע שנים אחרי מותו הורכבה בחלקה מתלמידיו שאימצו את תפיסתו. המשורר והמבקר הספרותי [[ניקולה בואלו]] הרעיף עליו שבחים וכתב בספרו "אמנות הפיוט": "לבסוף הגיע דה מאלרב". לא זו בלבד שדה מאלרב היה אדון השירה, אלא גם אדון הלשון הצרפתיתה[[צרפתית]]. מספרים כי לפני מותו נזף באחותב[[אחות]] רחמנייה על כימפני אינהשאינה מדברת צרפתית כראוי.

[[קטגוריה:משוררים|דה מאלרב פרנסואה]]