גילברט קלייטון – הבדלי גרסאות

(סיום עבודה הסרת הודעת "בעבודה")
==לאחר המלחמה==
 
לאחר המלחמה עבד בתחילה בתפקידים שונים בממשל הצבאי בארץ ישראל, לאחר מכן שימש כיועץ לממשלה המצרית, ולאחר מכן שב לארץ ישראל בתפקיד [[המזכיר הצבאי הראשי של ממשלת המנדט]] אותו מילא בין [[1922]] ל-[[1925]]. בתפקידו זה החליף את [[וינדהאם דידס]] הציוני במוצהר. קלייטון היה מסוייג מ[[הצהרת בלפור]] וסבר כי יש ליישב את התביעה היהודית למדינה עם האינטרסים הבריטים והערבים באזור. הוא פעל לצד [[ארנסט ריצ'מונד]] להרחבת סמכויות המועצה המוסלמית העליונה, ולמינוי ערבים לתפקידים בממשל. עם זאת שמר על יחסים טובים עם אנשי [[היישוב]], ונחשב על ידם למנהלן הגון. העיתונות הערבית הביעה את הדעה כי הערבים לא השכילו לנצל את היחס שגילה אליהם קלייטון. {{הערה|{{דבר||הועה"לנפרדים למשפחת קלייטוןמסיימס|1928/04/18|00203}}}}
 
בשנת [[1925]] הוחלף ב[[סטיוארט סייקס]], ויצא לשליחויות דיפלומטיות באזור [[ערב הסעודית]] ו[[תימן]]. בשנת [[1926]] היה מעורב בנסיונות להסדיר את הגבולות ב[[תימן]]. כן היה מעורב במגיעים עם הסולטן [[אבן סעוד]] שהובילו לחתימת "הסכם ג'דה" בשנת [[1927]] בו הכירה בריטניה בשלטונו של אבן סעוד ב[[חיג'אז]] וב[[נג'ד]]. לאחר מכן שימש כנציג הבריטי בחצרו של אבן סעוד. בשנת [[1928]] נשלח לשמש כנציב העליון הבריטי במסגרת המנדט הבריטי ב[[עיראק]]. בתפקיד זה ניסה להביא לחתימת הסכם אנגלי עיראקי, שיסדיר את מעמדה הצבאי והמדיני של בריטניה בעיראק. בשנת [[1929]] מת באופן בלתי צפוי מ[[התקף לב]].