בעל מופת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
גרש (שיחה | תרומות)
שורה 23:
הקבוצה מרכזית של בעלי מופת היא של צדיקים ואדמו"רים מעולם החסידות. כיוון שה'מופתים' תופסים משקל רב בהווי של עולם החסידות, טיפחו החסידים נושא זה והוא מהווה אחת מנקודות האמונה הבסיסיות של החסיד ביחס אל אדמו"רו.
 
קבוצה נוספת של בעלי מופת היא של [[מקובל]]ים. ההילה המיסטיתה[[מיסטיקה יהודית|מיסטית]] שאופפת את העיסוק ב[[קבלה]] מושכת את המון העם להאמין בכוחם של המקובלים לחולל מופתים. קבוצה זו נמנית בעיקר על אנשי [[עדות המזרח]]. ההנחה הרווחת היא שאנשי קבלה אמיתיים, העוסקים ב[[קבלה#יסודות מיסטיים-מאגיים וקבלה מעשית|קבלה מעשית]], אכן יש להם הכוח לחולל מופתים על ידי השבעות ו[[קמע]]ות. אולם בשנים האחרונות נעשה תחום זה פרוץ ולתוכו חדרו אנשים המתחזים למקובלים.
 
אף שהנטייה לייחס סיפורי מופתים למקובלים הייתה נפוצה מאוד ב[[עדות המזרח]], בכל זאת יוחסו אצלן סיפורי מופתים לצדיקים וגדולי תורה ולאו דווקא למקובלים מובהקים. הבולט שבהם היה ה[[בבא סאלי]]. לאחר פטירתו התפשטה תופעת ה"באבות", המייחסים לעצמם כוחות על-טבעיים. תופעה זו נושקת לתופעת המקובלים המתחזים והיא שנויה במחלוקת. כיום יש כ-350 "באבות" ברחבי הארץ.