בעל מופת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
גרש (שיחה | תרומות)
שורה 25:
קבוצה נוספת של בעלי מופת היא של [[מקובל]]ים. ההילה ה[[מיסטיקה יהודית|מיסטית]] שאופפת את העיסוק ב[[קבלה]] מושכת את המון העם להאמין בכוחם של המקובלים לחולל מופתים. לקבוצה זו משתייכים בעיקר יהודים בני [[עדות המזרח]]. ההנחה הרווחת היא שאנשי קבלה אמיתיים, העוסקים ב[[קבלה#יסודות מיסטיים-מאגיים וקבלה מעשית|קבלה מעשית]], אכן יש להם הכוח לחולל מופתים על ידי השבעות ו[[קמע]]ות. אולם בשנים האחרונות נעשה תחום זה פרוץ ולתוכו חדרו אנשים המתחזים למקובלים.
 
אף שהנטייה לייחס סיפורי מופתים למקובלים הייתה נפוצה מאוד ב[[עדות המזרח]], בכל זאת יוחסו אצלן סיפורי מופתים לצדיקים וגדולי תורה ולאו דווקא למקובלים מובהקים. הבולט שבהם היה ה[[בבא סאלי]]. לאחר פטירתו התפשטה תופעת ה"באבות", המייחסים לעצמם כוחות על-טבעיים. תופעה זו נושקתמשיקה לתחום הפרוץ של קבוצות המקובלים והיא שנויה במחלוקת. כיום יש כ-350 "באבות" ברחבי הארץ.
בימינו התפשטה תופעת "בעלי המופת" וחדרה גם לשכבות רחבות בציבור הליטאי. אם בעבר הייתה התנגדות גורפת לתופעה בקרב ציבור זה, כיום מגלים חלקים רבים בציבור הליטאי אמפטיה לנושא, ולרבנים ליטאים מיוחסים מעשי מופת. אם בעבר ספרי ביוגרפיה על גדולי תורה ליטאים סיקרו בעיקר את גדלותם בתורה, כיום חלק נכבד מהספר תופסים סיפורי מופתים על מושא הספר.