פלגוניט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה, סיום והסרת תבנית {{בעבודה}} |
||
שורה 1:
[[קובץ:Réunion PetiteIle BasalticCliffs PalagoniteInterLayers.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שכבות פלגוניט נחשפות בצוקים בזלתיים לחופי [[ראוניון]]]]
[[קובץ:Palagonite layers at Moya beach (Mayotte).JPG|שמאל|ממוזער|250px|שכבות פלגוניט]]▼
[[קובץ:Hyaloclastite in petrographic microscope.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שקף של היאלוקלאסטיט: הרצועות הכהות בשולי השברים הן פלגוניט]]▼
[[קובץ:Palagonite cliffs at Moya beach (Mayotte).JPG|שמאל|ממוזער|250px|צוקי פלגוניט בחופי [[מיוט]]]]▼
[[קובץ:Surtsey eruption 1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התפרצות סירטסיי, 1963]]▼
[[קובץ:Sartorius stampa2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|וולפגנג סרטוריוס פון ואלטרסהאוזן]]▼
'''פלגוניט''' הוא [[סלע געשי]] – סוג של [[זכוכית געשית]] הנובע מ[[מיום מינרלי|מִיוּם]]<ref>'''מיום''' – הידרציה, ספיחת מים</ref> והמרה<ref>'''המרה''' (alteration) – שינוי כימי של סלע בנוכחות נוזלים חמים</ref> של [[סידרומלן]] ו[[טקיליט]] – זכוכית געשית בהרכב [[בזלת]]י. היווצרותו קשורה בעיקר ב[[געשיות]] [[התפרצות געשית#התפרצות תת-ימית|תת-ימית]].<ref name="bonati">[http://www.springerlink.com/content/c8166wk481432453/ Palagonite, hyaloclastites and alteration of volcanic glass in the ocean ]</ref>
שורה 21 ⟵ 14:
התגבשות הזכוכית מתרחשת בעזרת מים, המשמשים [[זרז]] לתהליך. [[מולקולה|מולקולות]] המים המוכלות בזכוכית עשויות לשבור את [[קשר כימי|קשרי]] [[צורן|Si]]-[[חמצן|O]]-Si,{{כ}} Si-O-[[אלומיניום|Al]] ו-Al-O-Al במבנה, וליצור קבוצות של [[הידרוקסיד]]ים הקשורות ל[[אטום|אטומי]] ה[[צורן]] וה[[אלומיניום]]. תכולת המים המינימלית הנדרשת לתחילת הגיבוש בזכוכית געשית היא 15%, אם כי תכולה גבוהה יותר של 20%-25% עשויה להידרש בשל קשרי Si-O ו-Al-O רבים. להרכב התמיסה הבאה במגע עם הזכוכית חשיבות בקביעת היווצרות ההתגבשות ושיעורה.
▲[[קובץ:Palagonite layers at Moya beach (Mayotte).JPG|שמאל|ממוזער|250px|שכבות פלגוניט]]
השלב הראשון של התהליך מתבטא בהפרעה למבנה הפנימי של הזכוכית. לאחר מיום כזה נדרשת אנרגיה נמוכה יחסית לקיום השלב השני, המתבטא בסידור ה[[סיליקה]] וה[[אלומינה]] ב[[מבנה גבישי]] [[טטרהדר]]י, תלוי בין היתר בזמינות ה[[קטיון|קטיונים]] הנחוצים לייצוב מבנה מאורגן חדש זה: אלה משתחררים מן הזכוכית ובמקומם היא נקשרת למים וגורמת לחמצון הברזל. הקטיונים – בעיקר של [[צורן]], [[אלומיניום]], [[סידן]], [[נתרן]] ו[[מגנזיום]] – יוצרים מילוי נקבוביות בסלע.
תכולת המים במרבית סוגי הזכוכית הגעשית אינו עולה בדרך כלל על 2%-3%. תכולה הנמוכה מ-1% מצויה בזכוכית געשית שנוצרה ישירות ממקור [[מאגמה|מגמטי]], דוגמת [[אובסידיאן]]. המפגש של זכוכית געשית עם מים נעשה לרוב באמצעות [[פעפוע]]. קיימת סברה – הנתמכת במחקרים נוספים<ref name="bonati"/> – כי מולקולת המים מפעפעת בשלמותה אל תוך הזכוכית. לפי סברה זו, שיעור המיום של זכוכית געשית תלוי בשיעור הפעפוע של מולקולות המים לתוך המבנה הפנימי שלה. לפי [[חוק הדיפוזיה של פיק]], נראה כי מקדם הפעפוע ב-25 מעלות צלזיוס זהה בכל סוגי הזכוכית הטבעית, ושיעורו בזכוכית בזלתית נמדד בהתקדמות של 0.07 [[מיקרון]] לשנה.<ref>[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6TXM-48CXJM0-2J&_user=10&_coverDate=09%2F30%2F1984&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=gateway&_origin=gateway&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=90f5350e38daf7017e1bdf9bf4abc076&searchtype=a Volcanic glasss, their origins and alteration processes]</ref> במקרה של פלגוניט נראה כי מיום מוגבר אינו מלווה תמיד בהתגבשות נרחבת.
שורה 29 ⟵ 23:
התנהגות פעפוע המים כפונקציה של טמפרטורה מצביעה על כך שתכולת המים הגבוהה בזכוכית פלגוניטית יכולה לנבוע ממיום בטמפרטורות גבוהות, כלומר בעת זרימת הלבה והתקררותה. ניתן להשיג מיום כזה אם זרימת הלבה מתרחשת בסביבה עתירת מים. בהקשר זה יש לציין כי כל הסלעים הפלגוניטיים המדווחים בספרות המדעית נקשרים להתפרצויות עתיקות שאירעו מתחת למים: במקרים רבים מדובר בהתפרצויות תת-ימיות – דוגמת היווצרות [[היאלוקלאסטיט]] ב[[סיציליה]] או ב{{ה|אוקיינוס השקט}}. במקרים אחרים מדובר בהתפרצויות תת-אגמיות, ובאיסלנד אירעו ההתפרצויות מתחת לקרח.
בבזלות [[קולומביה (נהר)|נהר קולומביה]] נמצאו ראיות כי היווצרות הפלגוניט הייתה סינגנטית<ref>'''סינגנטי''' –
בהתפרצויות תת-ימיות כאלה, החלק בזרם הלבה הבא במגע עם מים עשוי להיות ממוים במהלך התקררותו במהירות גבוהה, תלוי בטמפרטורה. מיום מתרחש במהירות רבה יותר בטמפרטורות גבוהות, כאשר הלבה עדיין במצב מותך. לבה כזו תתקרר במהירות ותגיע ל[[צמיגות]] האופיינית לזכוכית. במהלך שלב זה תיצור הלבה הממוימת זכוכית לא ממוימת, דוגמת סידרומלן. מיום נוסף ישפיע על הזכוכית בשלבים האחרונים של התקררותה. בהתאם לכך, מעט סידרומלנים עשויים להיות ממוימים בטמפרטורות נמוכות אלה. עם זאת, באופן כללי, כמות הפלגוניט הנוצרת מהסידרומלן תהיה משמעותית בהשוואה לכמויות של פלגוניט ראשוני, משתי סיבות:
שורה 40 ⟵ 34:
===תקציב יסודות במהלך פלגוניזציה===
▲[[קובץ:Hyaloclastite in petrographic microscope.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שקף של היאלוקלאסטיט: הרצועות הכהות בשולי השברים הן פלגוניט]]
פלגוניזציה של זכוכית געשית היא תהליך מתמשך של התפרקות הזכוכית, היווצרות פלגוניט ואבולוציה<ref>'''אבולוציה''' – תהליך הדרגתי של הצטברות שינויים התפתחותיים קטנים, ר' הגדרה ב[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94
*השלב הראשון מתאפיין באמצעות תהליך בו-זמני של התפרקות הזכוכית והיפרדות של חומר פלגוניטי צהוב, [[מסיס]], דמוי [[ג'ל]], [[אמורפיות|אמורפי]] ואחיד מבחינה [[אופטיקה|אופטית]]. שלב זה מלווה באיבוד של צורן, אלומיניום, [[סידן]], [[מגנזיום]], [[נתרן]] ו[[אשלגן]], בהעשרה אקטיבית במים ובהעשרה פסיבית ב[[טיטניום]] וב[[ברזל]].
*השלב השני הוא תהליך "הזדקנות", במהלכו מגיב הפלגוניט ה[[תרמודינמיקה|תרמודינמי]] הלא יציב עם הנוזלים סביבו, ומתגבש ל[[מינרל]]י [[קבוצת הסמקטיט|סמקטיט]]. שלב זה מלווה בקליטה חוזרת של צורן, אלומיניום, מגנזיום ואשלגן מן התמיסה ובאיבוד של טיטניום ומים. הסידן והנתרן עדיין לוקים בחסר, בעוד הברזל מגיב באופן לא עקבי: נותר ללא שינוי או מראה חוסר.
שורה 57 ⟵ 52:
מאפייני הנוזל עצמם מושפעים על ידי תנאים הידרו-גאולוגיים שונים דוגמת נקבוביוּת, חדירוּת ומפל לחצים.<ref name="harvard">[http://adsabs.harvard.edu/abs/2002IJEaS..91..680S פלגוניט – סקירה]</ref>
===היווצרות טוף פלגוניטי בסירטסיי===
▲[[קובץ:Surtsey eruption 1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התפרצות סירטסיי, 1963]]
[[טוף]] בהרכב פלגוניטי הוא משקע [[טפרה]] בזלתי המומר בקלות. ההמרה גורמת לחלקיקי הטפרה לדבוק זה בזה בתהליך של פלגוניזציה.<ref name="surtsey">[http://www.surtsey.is/pp_ens/geo_4.htm היווצרות טוף פלגוניטי]</ref> [[הר געש#חרוט געשי|חרוטי טוף]] פלגוניטי אופייניים לאזורים בהם נוצר מגע בין לבה בזלתית ומים. חרוטים כאלה מצויים ב[[איי גלאפגוס]], באיי [[הוואי]] וב[[איסלנד]].
היווצרות מודרנית של [[טוף]] בהרכב פלגוניטי נצפתה עם היווצרותו של [[אי געשי|האי הגעשי]] [[סירטסיי]] בסמוך לחופה הדרומי של [[איסלנד]]. בנובמבר 1969 – 6 שנים לאחר פריצתו מעל פני הים –התגלה הסימן הראשון לטוף פלגוניטי, שנוצר בתוך אזור הידרותרמי בטמפרטורה של 60–70 מעלות צלזיוס במהלך תקופה המוערכת בשנתיים וחצי. מאז נצפתה היווצרות טוף פלגוניטי על פני השטח מקרוב, ומחקר נוסף נערך באמצעות קידוח ליבה בשנת 1979.
הפלגוניזציה של הטוף תלויה בעיקר בטמפרטורת המים בתוך הסלע. בטמפרטורה של 100 מעלות צלזיוס ומעלה התגבשה הטפרה בסירטסיי לטוף פלגוניטי במשך פחות משנה, ובטמפרטורות נמוכות היה קצב ההמרה נמוך יותר: ב-40–50 מעלות צלזיוס חלה פלגוניזציה במהלך 4–8 שנים. בהווה מתגבשת בסירטסיי טפרה מעל גובה פני הים לטוף פלגוניטי קשה, ונראה כי מתרחשת גם פלגוניזציה תת-ימית נרחבת. בטוף הפלגוניטי בסירטסיי נוצרו 10 מינרלים חדשים, בהם: [[אנלציט]], [[קבוצת הסמקטיט|סמקטיט]], [[טוברמוריט]] (tobermotite), [[פיליפסיט]] (phillipsite) מקבוצת ה[[זאוליט]] ו[[אנהידריט]]. התפרצות סירטסיי הובילה להבנה טובה יותר של היווצרות הרי געש מטוף פלגוניטי ב[[עידן הקרח]].
===זכוכית געשית על קרקעית האוקיינוס===
פלגוניט מתגבש במהירות גבוהה יחסית מאשר זכוכית לא ממוימת באותו הרכב. עובדה זו עשויה להסביר הימצאות של זכוכית געשית על קרקעית [[אוקיינוס]]ים – בעיקר את קיומם של סוגים מגובשים במשקעים צעירים ואת הימצאותם של סוגים לא מומרים במשקעים עתיקים יותר.<ref name="bonati"/>
המרת הזכוכית הגעשית תלויה במצב המיום שלה, ובטמפרטורה נמוכה במיוחד המיום איטי מאוד. מכך עולה כי זכוכית ממוימת תתגבש בשיעורים גבוהים יותר מאשר זכוכית לא ממוימת בטמפרטורות נמוכות. למעשה, שיעורי ההמרה השונים של זכוכית בהרכבים שונים עשויים להוות רמז להבנת המרכיבים. עם זאת, התנאים הקובעים את שיעור ירידת הלחץ והתגבשות הזכוכית געשית במשקעים ימיים עדיין לא ברורים. נמצאו מעט שברי זכוכית לא מומרים במשקעים מה[[מזוזואיקון]], ולעומתם משקעים של [[אפר געשי]] ו[[פומיס]] מן ה[[רביעון]] שהומרו לחלוטין ל[[מונטמורילוניט]] או ל[[פיליפסיט]].
▲[[קובץ:Palagonite cliffs at Moya beach (Mayotte).JPG|שמאל|ממוזער|250px|צוקי פלגוניט בחופי [[מיוט]]]]
סתירה זו נפתרת כאשר מניחים שמדובר בשני סוגים של זכוכית געשית:
*זכוכית הנוצרת באינטראקציה ישירה של לבה עם מי הים במהלך התפרצות תת-ימית – זכוכית כזו תהיה ממוימת מאוד, ותתרחש בה הפחתת לחץ שתגרום לפאזה מגובשת על קרקעית הים בשיעורים גבוהים לעומת זכוכית געשית לא ממוימת בהרכב זהה.
*זכוכית הנוצרת במהלך התפרצות תת-אווירית ומובלת למשקעים אוקייניים, או בתהליך של התפרצות תת-ימית – בזכוכית זו נמנע מהלבה מגע ישיר עם מים במהלך התקררותה, ויחולו בה מיום והתגבשות בשיעורים נמוכים מאוד.
שיעור ההמרה – הכולל גם מיום וגם התגבשות – תלוי בהרכב הזכוכית. [[אנרגיית שפעול|אנרגיית השפעול]] הנחוצה לפעפוע המים אל תוך הזכוכית פוחתת עם הירידה בחומציות הזכוכית. תלותם של מקדמי הפעפוע על צמיגות החומר ידועה, ולכן – רמתה הנמוכה של אנרגיית השפעול הנחוצה לפעפוע מים לזכוכית בסיסית נגרמת מצמיגותה הנמוכה, כלומר מרשת משובשת של [[סיליקה]] הנובעת מתכולת קטיונים גבוהה יותר. ההבדל בין שיעורי הפעפוע בזכוכית חומצית לבין אלה של זכוכית בסיסית הנובעים מתוצא זה הופך זניח בתנאי הטמפרטורה של קרקעית האוקיינוס ובטווחי זמן של מיליוני שנים, בעוד הוא עשוי להיות ברור יותר בטמפרטורות גבוהות.
שיעור ההמרה תלוי גם בהרכב, מאחר ובזכוכית חומצית נחוצים יותר מים על מנת להפריע לקשרי Si-O ו-Al-O. נראה שתוצא זה הוא אחד הגורמים להבדלים העיקריים בשיעור ההמרה בין זכוכית חומצית לבין זכוכית בסיסית בטמפרטורות נמוכות על קרקעית האוקיינוס. מרכיב זה גורם לשיעור המרה של בזלת הגבוה בכ-20% מזה של זכוכית חומצית. הבדל זה בשיעור ההמרה זניח כאשר משווים אותו להבדל בין שיעור ההמרה של פלגוניט לבין זה של זכוכית רגילה בעלת הרכב כימי זהה.<ref name="bonati"/>
==מאפיינים==
פלגוניט הוא תוצר יציב ראשון של המרת זכוכית געשית, והוא מהווה חומר הטרוגני בעל תכונות אופטיות ומבניות מגוונות – החל בסלע צלול, שקוף, איזוטרופי,<ref>'''איזוטרופי''' (isotropic) – בעל תכונות זהות בכל הכיוונים</ref> חלק וערוך בפסים קונצטריים הנקרא לעתים "ג'ל פלגוניטי", ועד לחומר בעל שקיפויות שונות, אנאיזוטרופי, בעל דרגות שונות של [[שבירה כפולה]], בעל מבנה גרגרי-סיבי ודמוי פסים הנקרא לעתים "פיברו-פלגוניט".<ref name="harvard">http://adsabs.harvard.edu/abs/2002IJEaS..91..680S</ref>
צבעו של הפלגוניט נע בין גוונים של צהוב לגוונים של חום. פלגוניט יוצר מעין "קליפות" (rinds) בעוביים שונים על פני משטחים של זכוכית געשית [[מאפי]]ת שהיו חשופים במשך זמן מה לנוזלים מימיים.<ref name="harvard">http://adsabs.harvard.edu/abs/2002IJEaS..91..680S</ref> [[מרקם]] הסלע מגוון ותלוי בתנאי ההתפרצות.
בגרגרים פלגוניטיים רבים נמצא גרעין לא מומר של זכוכית געשית דוגמת טקיליט, סידרומלן והיאלוקלאסטיט, הנותר ללא שינוי מאחר וציפוי הפלגוניט מונע חדירה נוספת של מים.
==גילוי ומחקר==▼
פלגוניט התגלה לראשונה ב-1835 על ידי ה[[גאולוג]] ה[[גרמניה|גרמני]] [[וולפגנג סרטוריוס פון ואלטרסהאוזן]], במסגרת מסעות שערך ב[[סיציליה]]. הוא זיהה סוג של [[טוף]] חום – סלע הומוגני המורכב בעיקר מ[[מינרל]] אחד, לו קרא "פלגוניט" על שם העיירה הסמוכה, פלגוניה (Palagonia). מבדיקה כימית שערך בסלע עלה כי הוא עשיר באופן לא רגיל במים (12-23%) וב[[ברזל]].
במסע שערך בשנת 1845 ל[[איסלנד]] עם [[רוברט בונזן]] הבחין ואלטרסהאוזן בהשתרעותו הנרחבת של הטוף החום על פני האי, וכי בסמיכות לפלגוניט נמצא חומר זכוכיתי נטול מים הדומה ל[[אובסידיאן]] – לו קרא [[סידרומלן]]. ואלטרסהאוזן הוכיח כי פלגוניט הוא סידרומלן שספג מים, והסיק ממיקומו הגאולוגי כי הוא תוצר של [[התפרצות געשית#התפרצות תת-קרחונית|התפרצות תת-קרחונית]]. כמו כן מצא כי הסלע קשור ל[[משקע (גאולוגיה)|משקעים]] ימיים, וכי הוא יצר שכבות עבות ב[[תצורה (גאולוגיה)|תצורות]] געשיות תת-ימיות במקווי מים רבים. ואלטרסהאוזן צדק בהנחותיו ובמסקנתו כי סלעי איסלנד נוצרו מתחת לשכבת קרח עבה שכיסתה את איסלנד במהלך [[תקופת קרח|תקופת הקרח]] האחרונה, וכי פלגוניטים שמצא ב[[איטליה]] ובסיציליה נוצרו בים.
בונזן טען לעומתו כי טוף פלגוניטי הוא תוצר של סלעים בזלתיים ש[[התמרה|הותמרו]] בסביבה עתירת מים ו[[פחמה]]. ניתוח כימי שערך הראה כי לאחר שהוצאה מהם תכולת המים – סלעי הטוף היו זהים בהרכבם ללבה [[בזלת|בזלתית]]. מחקרו של בונזן לא הוגבל לסלעים מאיסלנד, והוא ערך מחקר דומה על דוגמאות של פלגוניט מאיי [[כף ורדה]] שקיבל מידי [[צ'ארלס דרווין]].
===פלגוניזציה במאדים===
ממחקר שהתבצע באמצעות [[ספקטרוסקופיה]] תרמית ב[[אינפרה אדום]] (Thermsl Infrared Spectroscopy – TIR) ופליטה תרמית מיניאטורית (Miniature Thermal Emission – Mini-Tes) של ה[[רגולית]] על [[מאדים]] עולה נוכחות של זכוכית ואפשרות לקיום חרסיות וסיליקה על פניו. עם זאת, בדיקה ב[[ספקטרום]] [[אור|נראה]] סמוך לאינפרה אדום<ref>'''ספקטרום נראה סמוך לאינפרה אדום''' – טווח [[אורך גל|אורכי הגל]] שבין 400 ל-1400 [[ננומטר]]</ref> (visible and near-infrared – VNIR) מראה כי מינרלי החרסית אינם נפוצים על פניו.<ref>[http://www.lpi.usra.edu/meetings/lpsc2005/pdf/1188.pdf פלגוניזציה על מאדים]</ref> על פי המחקר, מתקבל על הדעת כי את החומרים – שזוהו כדמויי זכוכית וחרסית – ניתן לפרש כתוצרי המרה דלה של [[סיליקט]]ים גבישיים, שנוצרו מבליה כימית ומתהליכים [[משקע (גאולוגיה)|סדימנטריים]] בסביבה מימית. תוצאות ראשוניות של המחקר הראו כי אלומו-סיליקטים לא מאורגנים – כמעט [[אמורפיות|אמורפיים]] – עשויים לנבוע מהמרה בתוצרי בליה של בזלות, גם אם הסלעים התבלו בסביבה צחיחה למחצה.
[[קובץ:Viking 2 Landing Site B NASA Image 807A32.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פני השטח של מאדים]]
מאדים עשוי להיות דל בחרסית, אך חלה בו המרה נרחבת. מינרלי חרסית נפוצים על פני [[כדור הארץ]] בעיקר ב[[סלע משקע|סלעי משקע]] בוגרים<ref>'''סלע משקע בוגר''' – סלע שהתמיינות החלקיקים בו טובה</ref> מבחינה מינרלית דוגמת [[פצלים]] ו[[אבן בוץ]], בקרקעות בוגרות ובסלעים בהם חלה המרה הידרותרמית דוגמת בזלות של [[רכס מרכז אוקייני|רכסים מרכז אוקייניים]]. היעדר ראיות לתפוצה נרחבת של מינרלי חרסית במאדים מהווה מדד לכך שתהליכים משקעיים מימיים בפני השטח של מאדים היו מוגבלים, יותר מאשר מדד לחֶסֶר בבליה על מאדים. תהליכי הבדיקה כוללים מרכיבים ספקטרליים משמעותיים לקיומם של חומרים בעלי התגבשות דלה, שביכולתם להוות אינדיקציה לתוצרי פלגוניזציה במאדים.
===פלגוניט וראשית החיים===
מחקרים שנערכו בסירטסיי על המרת טפרה לפלגוניט הניבו מידע חדש על פלגוניזציה. הגילויים האחרונים במחקרים אלה – שנערכו על [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] בטוף – הראו כי סוגים מסויימים של [[חיידקים]] ממסים את הזכוכית הגעשית בתוך הטפרה, ומגבירים את שיעור היווצרות הפלגוניט.<ref name="surtsey"/>
תמיכה לגילוי זה נמצאה במחקר אחר שנערך בסיציליה<ref>[http://irsps.sci.unich.it/education/sicilia/sicily_guidebook.pdf פלגוניט: מגרש משחקים מתאים לראשית החיים], עמ' 24–30</ref> – באזור בו התגלה פלגוניט לראשונה – שם נמצאו צינורות ארוכים ופתוחים החודרים לתוך זכוכית טרייה ומכילים עקבות של [[דנ"א]], [[פחמן]] וגופים דמויי [[תא]]ים. ממצאים אלה פורשו כעדות למעורבות חיידקית בהמרה תת-ימית של היאלוקלאסטיט. מעורבות זו מוסברת כהשפעת תוצרי ה[[מטבוליזם]] החיידקי על עלייה בשיעורי הפירוק וההמסה, וכן בשינוי ה[[סטויכיומטריה]]<ref>'''סטויכיומטריה''' – מדידת כמויות וריכוז החומרים המשתתפים ב[[תגובה כימית]]</ref> של פני הסלע ויצירת [[קומפלקס (כימיה)|קומפלקסים]] של [[יון|יונים]] ב[[תמיסה]].
▲==גילוי==
עוד עולה מהמחקר – שהתקיים כחלק מסדנה לחקר מאדים ואנלוגיות ארציות שלו – כי נוכחותם והשתתפותם של יצורים חיים בפלגוניזציה של זכוכית בזלתית בכדור הארץ עשויה לשחק תפקיד חשוב בחיפוש [[חיים מחוץ לכדור הארץ|חיים חוץ-ארציים]]. אחד מתהליכי ההמרה שהוצעו כהסבר ל[[קרקע]] של מאדים הוא פלגוניזציה של בזלת שנוצרה ב[[געשיות]] או מפגיעת [[מטאוריט]]. מנוכחות פלגוניט במאדים ומהבנת תהליכי וסביבת היווצרותו, ניתן להסיק כי הוא מתאים להתפתחות חיים פשוטים – במיוחד בסביבה לחה מעט המוגנת מ[[קרניים קוסמיות]], העשויה להיות עשירה בפעילות חיידקית.
==ראו גם==
| |||