טומאת אוהל – הבדלי גרסאות

 

==גדר טומאת אוהל==

הגמרא ב[[מסכת חולין]] דנה האם אוהל ו[[טומאת מגע]] המתרחשת על ידי נגיעה באדם [[מת]], הינם למעשה שני מיני טומאות, או שתי צורות של אותו מין טומאה, שכן גם אוהל נחשב לנגיעה. ישנה הלכה התלויה בין שתי האפשרויות, האם ניתן לצרף חצי זית של טומאת מגע וחצי זית של טומאת אוהל כדי לטמא.

 

 

[[רש"י]] מסביר, כי השאלה היא רק ביהודי שיש ברשותו כלים בבטן בהמה טמאה, או גוי שיש ברשותו כלים בבהמה טהורה. אך כאשר ליהודי יש כלים בבטן בהמה טהורה, המותרת לו באכילה, ברור שאין הכלים נחשבים כבלועים, שהרי הבהמה מותרת לו באכילה, ודבר הבלוע בתוך אוכל אינו נחשב כבלוע. השאלה היא רק בבהמה טמאה, שאינה מותרת לו באכילה, והשאלה היא האם יש להחשיב את הבהמה כחיה שהרי אינה מטמאת טומאת נבילות, או שמא יש להחשיבה כאוכל, שהרי מטמאת טומאת אוכלין.

לפי הכרעת [[אביי]] מכיוון שבהמה זו עומדת במצב אמצעי - שבין חיים למוות, יש לנהוג לחומרא כשני המצבים - חיים ומוות, ולכן הבהמה אינה מצלת על הבלוע בתוכה, אך מי שרובעה - מקיים עימה יחסים - חייב [[ארבע מיתות בית דין|מיתת בית דין]] אם עשה את החטא במזיד וביודעין, ו[[קרבן חטאת]] בשוגג, שכן היא נחשבת גם כחיה{{הערה|{{בבלי|חולין|קכא|ב}}.}}.

==הלכות אקטואליות==

גם כאשר אדם נכנס לאוהל המאהיל על קבר, הוא טמא בטומאת אוהל, מכיוון שהקבר עצמו אינו משמש כאוהל שהרי אין טפח בינו לבין המת והמת טמון באדמה ללא כל רווח מעליו, טומאה הנחשבת ל[[טומאה רצוצה]] שטומאתה עולה עד לרקיע.

 

==קישורים חיצוניים==

{{ויקישיבה}} מתוך הספר "אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"