חוק העבד הנמלט 1793 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
לחוק היתה השפעה משמעותית על עבדים למשך חייהם, אף שכמה מבעלי העבדים לא היו מרוצים מנוסח החוק. במקרה אחד, שפחה בשם אונה ג'אדג', אחת מן השפחות בשרותה של [[מרתה וושינגטון]], עבדה עבורה בוירג'יניה ובבית הנשיא בפילדלפיה בעת שזו היתה בירת ארצות הברית וג'ורג' וושינגטון היה הנשיא. ג'אדג' נמלטה בשבת, 21 במאי 1796. ג'ורג' וושינגטון ניסה פעמיים לתפוס את השפחה הנמלטת, זמן קצר לאחר שברחה, ואפילו גייס לעזרתו את מזכיר האוצר, אוליבר וולקוט, במכתב מיום 1 בספטמבר 1796. לאחר מכן ניסה לגייס את אחיינו למאמץ, אולם הוא כשל בשני הניסיונות שנעשו בחשאי כדי שלא לעורר עניין ציבורי.
השפחה הנמלטת ג'אדג' סיפרה על כך בראיון לכומר בנג'מין צ'ייס, אשר התפרסם כמכתב למערכת בעיתון שיצא כנגד העבדות, The Liberator, ב-1 בינואר 1847. במאמר כתב צ'ייס שהעובדה שחלפו 50 שנה מעת שנמלטה לא תושיע אותה במידה ויורשיה של מרתה וושינגטון ירצו לפעול נגדה על פי החוק{{הערה|[http://www.ushistory.org/presidentshouse/slaves/oneyinterview.htm Two 1840s Articles on Oney Judge]
}}.
| |||