הבדלים בין גרסאות בדף "חוות סג'רה"

נוספו 733 בתים ,  לפני 9 שנים
מ (←‏לקריאה נוספת: רות בקי קולודני)
באותה שנה הקימה [[חנה מייזל שוחט]] יחד עם קבוצת בחורות קבוצת עבודה של בחורות במטרה לטפח חלקת אדמה בשטח החווה. הירקות והפרחים שהניבה החלקה תוך זמן קצר הוכיחו כי ביכולתן לגדל גידולים חקלאיים ולהיות פרודוקטיביות וחיוניות למשק. <ref>מוקי צור, תאיר זבולון וחנינא פורת, '''כאן על פני האדמה''', ת"א: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], תשמ"א.</ref>
 
החווה הביאה על חברת יק"א הפסדים כספיים אשר גרמו לה למכור את החווה לחברת "[[נטעים (אגודה)|נטעים]]". בקיץ 1913 נחתם בראשי פרקים חוזה בין יק"א ואגודת נטעים למכירת 7910 דונם, אשר כמחציתם היו נטועים [[שקד]]ים, [[זית]]ים ו[[אקליפטוס]]ים, ביחד עם מבני החווה.
ב-[[1914]] עבר ניהול החווה לידי חברת "[[נטעים (אגודה)|נטעים]]", שניהלה אותה מתוך שיקולים כלכליים בלבד. שביתת פועלים לא הצליחה לשנות את מדיניות החברה, ולכן רובם עזבו{{הערה|{{דבר|חיים שורר|סג'רה|1962/09/28|00204}}}}. מטעם נטעים ניהל את המשק המעורב בחווה האגרונום אוריה פלדמן{{הערה|{{תדהר|3|1268|אוריה פלדמן}}}}.
 
ב-באוקטובר [[1914]] עברנחתם ניהולהחוזה החווההמלא והחווה עברה לידי חברת "[[נטעים (אגודה)|נטעים]]", שניהלהאשר אותהביקשה מתוךלהקצות שיקוליםחלק כלכלייםמהשטח בלבדלהרחבת המושבה {{הערה|יוסף כץ, אברהם רובינשטיין, '''בשבילי התחייה''', אוניברסיטת בר־אילן, 1989, עמוד 54}}. שביתת פועלים כנגד כוונת אגודת נטעים לנהל את החווה מתוך שיקולים כלכליים בלבד, לא הצליחה לשנות את מדיניות החברה, ולכן רובם עזבו{{הערה|{{דבר|חיים שורר|סג'רה|1962/09/28|00204}}}}. מטעם נטעים ניהל את המשק המעורב בחווה האגרונום אוריה פלדמן{{הערה|{{תדהר|3|1268|אוריה פלדמן}}}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] החווה ננטשה.
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] החווה ננטשה.
 
ב-1944 רכשה [[הקרן הקיימת לישראל]] את החווה. בשנת 1956 הוקם במקום מוסד חינוכי בשם "חוות השומר" שהפך בשנות ה-80 לבסיס צבאי.