הרכבה עצמית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הרכבה עצמית בטבע: תקלדה |
←הרכבה עצמית בטבע: תקלדה |
||
שורה 10:
[[גביש]]ים הגדלים באופן טבעי הם דוגמה להרכבה עצמית (גם אם לא מעניינת במיוחד, כיוון שגביש מעצם הגדרתו הינו מערכת שחוזרת על עצמה). דוגמה מעניינת יותר מספק לנו עולם החי והצומח: תחת תנאים מסוימים (ומורכבים לאין שיעור) נוצרות באופן טבעי בטבע מערכות מורכבות להפליא. בניגוד לגבישים, שהרכבתם העצמית היא סטטית (כלומר: המערכת מגיעה למינימום מקומי של אנרגיה ונשארת שם), במערכות החי והצומח ההרכבה העצמית היא דינמית. ה[[תא]] כולו אינו נמצא בשיווי משקל (במינימום מקומי של אנרגיה) אך ה[[חלבון|חלבונים]] וה[[אנזים|אנזימים]] מתרכבים עצמית – כל אחד למינימום מקומי של אנרגיה תחת התנאים הרגעיים בסביבתו המקומית כדי לבצע את תפקידו בתא.
בני האדם רתמו מספר מקרים כאלה לעזרתם; למשל: [[DNA]]. המולקולה הנושאת את החומר התורשתי מורכבת משני גדילים, אשר כל אחד מהם הינו רצף של ארבע אבני בניין (G,{{כ}} T,{{כ}} A ו-C). מבחינה אנרגטית – כדי להגיע למינימום מקומי של אנרגיה תחת תנאים פיזיולוגיים – עדיף שזוג גדילים יקשרו זה לזה או גדיל יחיד יתקפל ויקשר לעצמו כך ש-A נקשר ל-T ו-C נקשר ל-G. בעזרת מערכת פשוטה זו ותכנון ובנייה של גדילים ספציפיים הצליחו מדענים ליצור בעזרת DNA צורות גאומטריות שונות דו או תלת ממדיות, וכן הצליחו ליצור [[מכונת מצבים]] פשוטה אשר עשויה למשל להיות מתוכננת לחשב כמה פעמים
== הרכבה עצמית בידי האדם ==
| |||