בית סורסוק – הבדלי גרסאות

'''בית סורסוק''' הינוהוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ב[[רחוב רזיאל]] מספר 6 ב[[יפו]], הקרוי על שם משפחת סורסוק מ[[ביירות]], מהעשירות שבמשפחות [[סוריה]] שבבעלותה היו שטחי קרקע גדולים ב[[גליל]], בעמקי הצפון וב[[מפרץ חיפה]] ורוב עסקיה חבקו את [[המזרח התיכון]]. בשנת [[1921]] רכשה מבנים אחדים ב'''רחוב בוסטרוס''' (רחוב רזיאל של היום), שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת כותרת הבנייההכותרת של בניית המשפחה ברחוב הואהיא "בית סורסוק" שנחנך בשנת [[1925]] - השנה בה מכרה משפחת סורסוק לקרן הקיימת לישראל את מרבית אדמות [[עמק יזרעאל]].

מרפסת לכל חדר בחזית מדגישה את אופיו המלוני האחיד של הבית. סגנונו של הבניין מאפיין את סגנון הבנייה שהיה נפוץ ביפו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] וראשית [[המאה ה-20]] ואפיין גם סגנון "קולוניאלי צרפתי – אירופאיצרפתי–אירופאי" של חזית מלון כשל ערי החוף האירופאיותהאירופיות. אף כי על פי המסורת היפואית של המאה ה-19 נהגו להשתמש בשיש איטלקי (קררה).

הבית נחנך על ידי הנציב הבריטי "הלורד פלומר" ([[הנציב העליון]] הבריטי, שהחליף באותה שנה אתלורד [[הרברט סמואלפלומר]]). בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו, חברות ספנות, קונסולים זרים וגדולי הסוחרים., ובנוסף גם משרדיהן של חברות יהודיות וביניהןובהן לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של [[מאיר דיזנגוף]] (ראש עיריית תל אביב הראשון) שעברה לכאן מ"[[בניין הוועד הארץ ישראלי]]" ששכן באותה העת ברחוב רזיאל 17.