בית סורסוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Sursuk 111.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית סורסוק בתחילת רחוב רזיאל]]
'''בית סורסוק''' הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ב[[רחוב רזיאל]] מספר 6 ב[[יפו]], הקרוי על שם [[משפחת סורסוק]] מ[[ביירות]], מהעשירות שבמשפחות [[סוריה]] שבבעלותה היו שטחי קרקע גדולים ב[[גליל]], בעמקי הצפון וב[[מפרץ חיפה]] ורוב עסקיהועסקיה חבקו את רוב [[המזרח התיכון]]. בשנת [[1921]] רכשה מבנים אחדים ב'''רחוב בוסטרוס''' (רחוב רזיאל של היום), שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת הכותרת של בניית המשפחה ברחוב היא "בית סורסוק" שנחנך בשנת [[1925]] - השנה בה מכרה משפחת סורסוק לקרן הקיימת לישראל את מרבית אדמות [[עמק יזרעאל]].
 
מרפסת לכל חדר בחזית מדגישה את אופיו המלוני האחיד של הבית. סגנונו של הבניין מאפיין את סגנון הבנייה שהיה נפוץ ביפו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] וראשית [[המאה ה-20]] ואפיין גם סגנון "קולוניאלי צרפתי–אירופאי" של חזית מלון כשל ערי החוף האירופיות. אף כי על פי המסורת היפואית של המאה ה-19 נהגו להשתמש בשיש איטלקי (קררה).
הבית נחנך על ידי [[הנציב העליון]] הבריטי, לורד [[הרברט פלומר]]. בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו, חברות ספנות, קונסולים זרים וגדולי הסוחרים, ובנוסף משרדיהן של חברות יהודיות ובהן לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של [[מאיר דיזנגוף]] שעברה לכאןאליו מ"[[בניין הוועד הארץ ישראלי]]" ששכן באותה העת ברחוב רזיאל 17 ושבו פעלה התנועה הציונית בראשית ימיה.
 
היהודים נטשו את הבית והרחוב ב[[מאורעות 1936]]. אחרי מלחמת העצמאות וכיבוש יפו ב-[[1948]] נמסר הבית לידי [[משרד הביטחון]] ושימש את משרדי ה[[שקם]] שעברו אליו ב[[1974]] עד להעברתם אל בניין היסטורי אחר, ב[[שדרות ירושלים]] 8, הנמצאים בקרבת מקום.