ויקיפדיה

גנו/לינוקס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של Matanyabot (שיחה) לעריכה האחרונה של Escarbot
הוועד למלחמה באשר באשר הוא.
שורה 2:
{{פירוש נוסף|נוכחי=כלל מערכת ההפעלה גנו/לינוקס ובדיון בשמה|אחר=מידע על הליבה|ראו=ערך [[לינוקס (ליבה)]]}}
[[תמונה:Gnu-and-penguin-color.png|שמאל||180px|]]
'''גנו/לינוקס''' היא [[מערכת הפעלה]] המבוססת על [[קוד פתוח]]. ליבת ('''Core''') המערכת היא [[לינוקס (ליבה)|ליבת לינוקס]] ותוכנות העזר הן התוכנות של פרויקט [[GNU|גנו]].
 
==אודות==
שורה 11:
קבוצות משתמשי לינוקס מקומיות מתקיימות בדרך כלל כפורומים המשרתים משתמשים במערכות הפעלה מבוססות לינוקס באזורים שונים.
הסימן המסחרי Linux (שמספרו 1916230) שייך ל[[לינוס טורבאלדס]] והיא מתוארת כ"מערכת הפעלה, [[תוכנה]] המאפשרת שימוש והפעלה של מחשב."
==הפצות==
{{ערך מורחב|הפצות של GNU/לינוקס}}
ישנןלמערכת [[הפצותגנו\לינוקס שליש GNU/לינוקס|הפצות לינוקס]] (distributions) רבות, בהן כאלו שבנושנבנו ומתוחזקות בידי אותןאנשים פרטיםפרטיים, תאגידים, או ארגוניםוארגונים שונים. וכלכל אחת מהן עשויה לכלול מספר משתנה של תוכנות מערכת ויישומים כמו גם תוכנהכלים המאפשרתלהתקנת, התקנתעדכון המערכתושידרוג כולה במחשבהמערכת.▼
 
בסיס כל הפצה כזו הוא גרעין לינוקס אבל גם חבילותוחבילות תוכנה מפרויקט GNU, כולל תוכניותתוכנית [[מעטפת (שורתמחשבים)|מעטפת]] פקודה (בדרך כלל [[Bourne-again shell]]), כלי שירות וספריות, מהדרים, ועורכיעורכי טקסט דפדפנים, מערכת ניהול חלונות ועוד. מאחר שתוכנות אלה (אשר בלעדיהןשבלעדיהן המערכת לא הייתה "דמוית יוניקס" מבחינת המשתמש) מגיעות מפרויקט מערכת הפעלה חופשית אשר הקדיםשהקדים את לינוקס עצמה, [[ריצ'רד סטולמן]] מפרויקט GNU מבקש ממשתמשים להתייחס אל מערכת ההפעלה כולה בשם GNU/לינוקס. יש מי שמקפידים, האחרים פשוט קוראים לה לינוקס.▼
▲ישנן [[הפצות של GNU/לינוקס|הפצות לינוקס]] (distributions) רבות, כאלו שבנו אותן פרטים, תאגידים או ארגונים שונים וכל אחת מהן עשויה לכלול מספר משתנה של תוכנות מערכת ויישומים כמו גם תוכנה המאפשרת התקנת המערכת כולה במחשב.
 
מערכות ההפעלה כוללות לרובכמעט גםתמיד כליםאת שמקורםהמערכת בפרויקט'''X-Windows''' BSDשמקורה ופרויקטבפרויקט XFree86, המהווה בסיס ל[[ממשק משתמש|ממשק המשתמש]] הגרפי., ולפעמים כלים נוספים שמקורם בפרויקט BSD ▼
▲בסיס כל הפצה כזו הוא גרעין לינוקס אבל גם חבילות תוכנה מפרויקט GNU כולל תוכניות מעטפת (שורת פקודה), כלי שירות וספריות, מהדרים ועורכי טקסט. מאחר שתוכנות אלה (אשר בלעדיהן המערכת לא הייתה "דמוית יוניקס" מבחינת המשתמש) מגיעות מפרויקט מערכת הפעלה חופשית אשר הקדים את לינוקס עצמה, [[ריצ'רד סטולמן]] מפרויקט GNU מבקש ממשתמשים להתייחס אל מערכת ההפעלה כולה בשם GNU/לינוקס. יש מי שמקפידים, האחרים פשוט קוראים לה לינוקס.
 
==שימושים==
▲מערכות ההפעלה כוללות לרוב גם כלים שמקורם בפרויקט BSD ופרויקט XFree86, המהווה בסיס ל[[ממשק משתמש|ממשק המשתמש]] הגרפי.
משתמשי לינוקס, אשר באופן מסורתישבעבר נאלצו להתקין ולהתאים בעצמם את מערכת ההפעלה, נחשבו תמיד לטכניים יותר מאשר משתמשי חלונות ומקינטוש ולעתים קרובות נשאו בגאווה את התואר "האקר" או "גיק". לאחר שאימצו את לינוקס מספר יצרניות חומרה והתחילו להופיע מחשבים שבהם התקין את לינוקס היצרן, היא החלה להתבסס גם בקרב ציבור רחב יותר של משתמשים כולל לשימוש במחשבים על שולחן העבודה. לינוקס היא גם הבסיס של מה שמכונה [[LAMP (חבילת תוכנה)|LAMP]], צירוף של תוכנות שרת אשר זכתה לפופולריות רבה בקרב מפתחי יישומי אינטרנט.▼
 
▲משתמשי לינוקס, אשר באופן מסורתי נאלצו להתקין ולהתאים בעצמם את מערכת ההפעלה, נחשבו תמיד לטכניים יותר מאשר משתמשי חלונות ומקינטוש ולעתים קרובות נשאו בגאווה את התואר "האקר" או "גיק". לאחר שאימצו את לינוקס מספר יצרניות חומרה והתחילו להופיע מחשבים שבהם התקין את לינוקס היצרן, היא החלה להתבסס גם בקרב ציבור רחב יותר של משתמשים כולל לשימוש במחשבים על שולחן העבודה. לינוקס היא גם הבסיס של מה שמכונה [[LAMP (חבילת תוכנה)|LAMP]], צירוף של תוכנות שרת אשר זכתה לפופולריות רבה בקרב מפתחי יישומי אינטרנט.
 
לינוקס משמשת גם ב[[מערכת משובצת מחשב|מערכות משובצות מחשב]]. העלות הנמוכה יחסית שלה מאפשרת לעשות בה שימוש במכשירים כמו Simputer, מחשב כף יד זול במיוחד המיועד עבור אוכלוסיות דלות אמצעים במדינות מתפתחות, או בלקוחות רזים המיועדים למוסדות חינוך.
 
פרויקט [[OLPC]] שמטרתו להנגיש מחשבים לילדים במדינות העולם השלישי, משתמש בנגזרת מיוחדת של GNU/Linux.
סביבות עבודה גרפיות כמו [[KDE]] ו-[[GNOME]] עבור לינוקס מספקות לה ממשק עבודה דומה לזה שניתן למצוא במערכות הפעלה כמו מקינטוש או חלונות יותר מאשר ממשק שורת הפקודה המוכר ממערכת ההפעלה יוניקס וחבילות תוכנה חופשיות (אף על פי שלא תמיד מבוססות קוד מקור פתוח) מספקות יכולות דומות לאלו שניתן למצוא במערכות הפעלה "שולחניות" אחרות.▼
 
▲סביבות עבודה גרפיות כמו [[KDE]] ו-[[GNOME]] עבור לינוקס מספקות לה ממשק עבודה דומה לזה שניתן למצוא במערכות הפעלה כמו מקינטוש או חלונות יותר מאשר ממשק שורת הפקודה המוכר ממערכת ההפעלה יוניקס וחבילותוקיימות חבילות תוכנה, ברובן חופשיות, (אף על פי שלא תמיד מבוססות קוד מקור פתוח) מספקותהמספקות יכולות דומות לאלו שניתן למצוא במערכות הפעלה "שולחניות" אחרות.
למרות כל זאת, לינוקס נפוצה בעיקר אצל משתמשים מקצועיים וכמערכת הפעלה של שרתים. לפי נתוני אתר Google ל-2003, רק [[אחוז]] אחד מכלל משתמשי האינטרנט עושים זאת ממערכת ההפעלה לינוקס על גרסאותיה השונות.▼
 
▲למרות כל זאת, לינוקס נפוצה בעיקר אצל משתמשים מקצועיים וכמערכת הפעלה של שרתים. לפי נתוני אתר Google ל-2003, רק [[אחוז]] אחד מכלל משתמשי האינטרנט עושים זאת ממערכת ההפעלה לינוקס על גרסאותיה השונות.
אולם לפי חברת [[IDC]] בשנת 2003 השתמשו בלינוקס 3.2 אחוזים ממשתמשי המחשב בעולם. ההבדלים נובעים בחלקם מכך שחלק ממשתמשי לינוקס משנים את דרך ההזדהות מול שרתי האינטרנט ולכן נספרים בטעות כמשתמשי חלונות.
 
לפי חברת [[IDC]] בשנת 2003 השתמשו בלינוקס 3.2 אחוזים ממשתמשי המחשב בעולם.
 
==קוד המקור==
מחקר שנערך על קוד המקור של הפצת Redhat לינוקס (מערכת ההפעלה והליבה) גילה כי הפצה מסוימת זו הכילה 30 מיליון שורות קוד מקור (SLOC). באמצעות חישוב העלות בסיוע מודל COCOMO ניתן להעריך כי מדובר בהיקף פיתוח של 8,000 שנות אדם. עלות הפיתוח, במושגים של חברות קנייניות מסורתיות, הייתה מגיעה ליותר ממיליארד דולרים אילו פותחה המערכת בארצות הברית בשנת 2000. רוב הקוד פותח בשפת C אבל גם באמצעות שפות אחרות כמו ++C, תסריטי Shell, שפת LISP, Assembly, Perl, Fortran, Python ועוד. קצת יותר ממחצית הקוד זמינה בכפוף לתנאי הרישוי הציבורי הכללי (GPL). לינוקס עצמה מכילה 2.4 מיליון שורות קוד, כ-8% מכל שורות הקוד בהפצה זו, דוגמה מצוינת לעובדה כי עיקר הקוד איננו שייך ליבה.
 
==אידאולוגיה, מחלוקת והיסטוריה מאחורי השם גנו/לינוקס==
בשם "GNU/Linux" עשו שימוש לראשונה Debian בשנת 1994 כחלק משם ההפצה שלהם, אשר התבססהשהתבססה על ליבת לינוקס ותוכניות GNU. בדיוור של פרויקט GNU מיוני 1994 יש התייחסות אל לינוקס כאל "תואם יוניקס" חופשי (עם הרבה כלים וספריות מפרויקט GNU). בדיוור מינואר 1995 ההתייחסות אל לינוקס הפכה הייתהלהיות באמצעות השם "גנו/לינוקס".▼
 
'''[[גנו/לינוקס]]''' הוא המושג המשמש את פרויקט [[GNU]] והתומכים בו, ובעיקר את המייסד של הפרויקט והפעיל הראשי [[ריצ'רד סטולמן]] בהתייחסות למערכת ההפעלה לינוקס.
 
▲בשם "GNU/Linux" עשו שימוש לראשונה Debian בשנת 1994 כחלק משם ההפצה שלהם, אשר התבססה על ליבת לינוקס ותוכניות GNU. בדיוור של פרויקט GNU מיוני 1994 יש התייחסות אל לינוקס כאל "תואם יוניקס" חופשי (עם הרבה כלים וספריות מפרויקט GNU). בדיוור מינואר 1995 ההתייחסות אל לינוקס הפכה הייתה באמצעות השם "גנו/לינוקס".
 
במאי 1996 שיחרר ריצ'רד סטולמן את גרסה 19.31 של עורך הטקסט [[Emacs]], כשהוא משנה ברשימת מערכות ההפעלה הנתמכות את השם "לינוקס" ל-"Lignux". הוא טען שיש לתת את הקרדיט הראוי לפרויקט, כשהוא משתמש במונח "מערכת גנו מבוססת לינוקס". לאחר מכן הפסיק סטולמן להשתמש במונח "Lignux" והוא משתמש באופן בלעדי במונח "גנו/לינוקס".
 
יש המכנים את המכלול כולו בשם '''לינוקס''', אך פעילי תנועת [[תוכנה חופשית|התוכנה החופשית]] ו[[ריצ'רד סטולמן]] בראשם דוגליםמקדמים בכינויאת הכינוי גנו/לינוקס. זאת, משוםמכיוון שפרויקט גנו יזם וקידם את אידאולוגיות [[תוכנה חופשית|התוכנה החופשית]] שדחפו את פיתוחה של כלל המערכת באופן אידאולוגי וגם איפשרו אותה הלכה למעשה בתשתיות תוכנה שנכתבו. הבחירה בשם הכולל את "גנו" באה כדי להדגיש את הגרעין האידאולוגי של עקרונות החופש למשתמשים שאלמלא כן עלולים להכיר את מערכת ההפעלה כמוצר "טכני" בלבד.
 
ליבת מערכת ההפעלה שהייתה אמורה לתפקד בתוך מכלול זהגנו נקראה [[HURD|הֶרְד]] (באנגלית נשמע כמו "עדר", משחק מילים על "עדר של גנו"). מערכת הפעלה זו מתוכננת כמיקרו-ליבה, דהיינו אוסף ישויות המתקשרות זו עם זו (בניגוד ללינוקס, הבנויה מליבה מונוליתית אחת). מערכת כזו קשה יותר להביא לכלל פעולה יציבה, ואכן בתחילת שנות התשעים ניצב פרויקט גנו כשבידו די רכיבים לבניית מערכת הפעלה, פרט לליבה.
 
בשלב זה כברהשימוש היובכלים מנהלישל מערכותגנו מתקיניםהחל ליבותמתפשט מערכותבמערכות הפעלה קנייניות רבות, ומקיפיםולפופולריות אותןרבה בכליזכו פרויקטעורך גנו:הטקסט מעבד[[emacs]], התמליליםהמהדר [[emacsGCC]], מעטפת, כלי מעטפת ועוד.
 
בשנת 1991 פרסם סטודנט צעיר מאוניברסיטת [[הלסינקי]] שב[[פינלנד]] בשם [[לינוס טורבלדס]] בסיס קטן למערכת הפעלה שיכול להריץ מספר כלים של גנו, ביניהם GCC ו-[[Bourne-again shell|bash]]. הפרסום היה ב[[קבוצת דיון|קבוצת הדיון]] comp.os.minix ברשת Usenet. לפי המכתב שהופץ, התכנה "לעולם לא תהיה משהו גדול ומקצועי כמו גנו", ו"לעולם לא תהיה פורטבילית" (כלומר לא תעבוד על פלטפורמות חומרה אחרות פרט למעבד 80386 של [[אינטל]])
עד לאותה עת הספיק [[לינוס טורבאלדס]] להביא את ליבת מערכת ההפעלה שלו, [[לינוקס (ליבה)|לינוקס]], לידי בשלות. האיחוד של הליבה, לינוקס, עם יתר התוכנות של גנו, הוא המהווה סביבת עבודה שניתן לעבוד איתה עצמאית מתלות בכל תוכנה קניינית.
 
לאור היסטוריה זו, מקפידים רבים מאנשי תנועת התוכנה החופשית לקרוא למערכת ההפעלה הכוללת בשם גנו/לינוקס. עמדת [[המוסד לתוכנה חופשית]] היא כי בשימור השם גנו בשמה של מערכת ההפעלה, היא מבקשת להזכיר כי פרויקט GNU, עקרונותיו לחירות פעולה בעולם המחשוב והתכנים הנסמכים עליו, קדמו לפרויקט הליבה של טורבאלדס בשנים. עקרונות אלו מכילים מטען פילוסופי חשוב המקיף עקרונות חברתיים שהם מנסים להפיץ ולהשריש באמצעות הפרויקט ורישיון ה-GPL. ה-FSF חוששת כי ההימנעות מציון GNU בשם המערכת ישכיח את הגרעין [[אידאולוגיה|האידאולוגי]] והמסר לא יגיע אל המשתמשים הבאים. כל זאת למרות שאנשי התנועה מודעים לכך שמערכת ההפעלה המודרנית הקרויה בשם הכולל "לינוקס" בפי כל כבר איננה מושתתת ברובה על גנו.
 
מנגד עומדים אלו המכנים את מערכת ההפעלה בשם לינוקס, ולא מתוך בורות. עדת המתנגדים מעלה לרוב את הטיעון של ספירת שורות קוד או מספר חבילות התוכנה במערכת אשר באים ממקורות שונים, ביניהם [[BSD]], [[XFree86]] ועוד. אם המשתמש בוחר למשל בעורך הטקסט [[vim]] על פני GNU Emacs, מוותר על חבילת המהדרים [[GCC]] וכיוצא באלה, הרי שחלקי התוכנה מבית GNU יהיו ספורים ומצומצמים. בכך תוכח הטענה כי ניתן להריץ מערכת מעל ליבת לינוקס עם עזרה אפסית בלבד מפרויקט גנו. מכאן מסיקים אנשים אלה כי ההתעקשות של הדבקת GNU לשם המערכת הינה עניין של אגו. ברם, זו אינה רק שאלה של מספר שורות קוד, GLIBC, ספרית התשתית של גנו\לינוקס המספקת בין השאר את גישה לקריאות המערכת ואת הטוען הדינאמי- המאפשר טעינה והרצה של תכנות וספריות, הינה כולה קוד של גנו והיא מהווה תשתית לכל מה שרץ במרחב המשתמש. ראוי גם לציין כי קוד המקור של הקרנלהליבה כולל הרחבות לשפת C אשר נתמכושנתמכו עד לא מזמן רק במהדר GCC של גנו.
 
הוויכוח הניטש מוצג לעתים קרובות כמלחמת אנשים בעלי חשיבה מעשית (הדוגלים במונח [[קוד פתוח]]) לעומת האידאולוגים (הדוגלים במונח [[תוכנה חופשית]]). ריצ'רד סטולמן, אידאולוג אך גם איש מעשה שכתב לבדו את גרסאותיהן הראשונות של המרכזיות שבתוכניות פרויקט גנו, צוטט לא פעם כאומר כי "כאשר שואפים למטרה, אין כלי מעשי יותר מהאידאולוגיה".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גנו/לינוקס"