טרנספורמציות לורנץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dpundak (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Yohai.bs (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 10418167 של Dpundak (שיחה) (החזרת ההוכחה לתבנית ניווט מוסתרת)
שורה 26:
כאשר הכפל כאן הוא [[כפל מטריצות]] רגיל.
 
== הגדרה פורמלית ==
== הוכחה של טרנספורמציית איינטשיין לורנץ==
=== הנחות היסוד של [[אלברט איינשטיין]]===
 
=== מרחב מינקובסקי וה[[מטריקה]] ===
א. שקילות של מערכות יחוס אינרציאליות – חוקי הפיזיקה מתקיימים ללא שינוי במערכות אינרציאליות.
 
נגדיר את ה[[מטריצה]] של [[מרחב מינקובסקי]] שטוח:
ב. ייחודה של מהירות האור – מהירות האור היא המהירות הגבוהה ביותר שבה ניתן להעביר מידע, והיא זהה בכל המערכות.
:<math>g= \eta =
\begin{bmatrix}
1&0&0&0\\
0&-1&0&0\\
0&0&-1&0\\
0&0&0&-1
\end{bmatrix}</math>
 
בכתיב טנזורי, רושמים את g כ <math>g_{\mu \nu}</math>.
===תיאור מרחב-זמן===
במרחב מינקובסקי ה[[זמן]] איננו [[סקלר (פיזיקה)|סקלר]] אלא חלק מ [[4-וקטור]]:
: <math>\ x^\mu = \left( ct , \vec{r} \right) = \left( ct, r^i \right)</math>
נשים לב ש <math>\ x^\mu g_{\mu \nu} x^\nu = (ct)^2 - (\vec{r})^2</math> (כאשר אינדקס מופיע פעמיים, פעם למעלה ופעם למטה, אנו מבינים שסוכמים עליו - כלומר: האינדקס רץ מ 0 עד 3) וזהו בעצם חוק [[שמירות האינטרוול]] ואינווריאנטיות [[הזמן העצמי]].
 
ראו עוד: [[הסכם הסכימה של איינשטיין]].
נתאר את מרחב זמן בעזרת תרשים 1 מערכת נחה. מנקודה B נפלט בזמן t=0 אות אור לעבר נקודת A ו- C. מיקום אות האור מתואר בעזרת הקווים הכחולים. העובדה שהאות מגיע בדיוק באותו זמן לשתי הנקודות מצוינת על ידי הקו A1, C1, הנמצא במקביל לציר x.
{{ניווט|הסתרה=כן|יישור טקסט=ימין|מוסתר=כן|כותרת=הוכחת הנוסחא לטרנספורמציית לורנץ|תוכן=
הנחות היסוד של בפיתוח טרסנפורמציית לורנץ הן
א. # '''שקילות של מערכות יחוס אינרציאליות''' – חוקי הפיזיקה מתקיימים ללא שינוי במערכות אינרציאליות.
ב. # '''ייחודה של מהירות האור''' – מהירות האור היא המהירות הגבוהה ביותר שבה ניתן להעביר מידע, והיא זהה בכל המערכות.
 
נתאר את מרחב המרחב-זמן בעזרת תרשים 1, בו מוצגות שלוש נקודות הנמצאות במנוחה יחסית למערכת מערכתייחוס נחהכלשהי. מנקודה B נפלט בזמן t=0 אות אור לעבר נקודת A ו- C. מיקום אות האורהאות מתואר בעזרת הקווים הכחולים. העובדה שהאות מגיע בדיוק באותו זמן לשתי הנקודות מצוינת על ידי הקוכך שהקו A1, C1, הנמצא במקבילמקביל לציר ה-x (ציר המרחב).
 
[[File:Rel1.JPG|Reli]]
 
'''תרשים 1''' – ''תרשים מרחב-זמן. הציר האופקי הוא ציר המרחב, והציר האנכי שלהוא מערכתציר במנוחההזמן. במערכת שלוש נקודות A, B, C, הנמצאות במרחק שווה זו מזו בזמן t=0. ''
 
הנקודות אינן נעות ביחס למערכת. לכן קו העולם (המקווקו) של כל אחת מהנקודות מקביל לציר הזמן.
 
נניח עתה כי הנקודות A, B ו- C נעות במהירות קבועקבועה ביחס למערכת S. הנמצאת במנוחהכלומר, או לחילופין הםהן נמצאות במנוחה ביחס למערכת 'S, ומערכת זו הנעהנעה במהירות קבועה ביחס למערכת S. במערכת S האות אור הנפלט מ- B יגיע קודם אל A ולאחר מכן אל C. תרשים זמן -מרחב של שתי המערכות מופיע בתרשים 2.
 
נניח עתה כי הנקודות A, B ו- C נעות במהירות קבוע ביחס למערכת S הנמצאת במנוחה, או לחילופין הם נמצאות במנוחה ביחס למערכת 'S הנעה במהירות קבועה ביחס למערכת S. במערכת S האות אור הנפלט מ- B יגיע קודם אל A ולאחר מכן אל C. תרשים זמן מרחב של שתי המערכות מופיע בתרשים 2.
 
[[File:Rel2.JPG|Rel2]]
 
'''תרשים 2''' – ''תרשים מרחב-זמן של מערכתהארועים כפי שנצפים במערכת S, כאשר שלושת הנקודות נמצאות במנוחה, ומערכתביחס למערכת 'S, הנעהוזו נעה במהירות קבועה ביחס ל-S. בשתי המערכות שלושת הנקודות A, B, C, נמצאות במרחק שווה זו מזו בזמן t=0. ''
במערכת 'S שלוש נקודות A, B, C, הנמצאות במרחק שווה זו מזו בזמן t=0.
 
 
חוסרההנחה הסימולטניותכי במערכתמהירות Sהאור שלשווה האירועיםבכל מערכות הייחוס מתבטאת בכך שקונוס האור, המיוצג בתרשימים בעזרת הקווים הכחולים, נראה אותו הדבר בדיוק בשתי המערכות. במערכת S, האות לא מגיע ל-A והאות מגיע לול-C מיוצגבאותו עלזמן ידי(האירועים אינם סימולטניים). זה הזוויתמתבטא שיוצרבכך הקושהקו 'A<sub>1</sub>',C<sub>1</sub> אינו עםמקביל צירלציר ה-x של מערכת S. מאידך, במערכת 'S שלושת הנקודות נמצאות במנוחה, לכןולכן עבורןבמערכת S שני האירועים הם סימולטניים (כלומר, במערכת 'S האור מגיע לנקודות A,C באותו הזמן). מכאן ניתן לתאר את הקורדינטותהקואורדינטות של מערכת 'S בהשוואה למערכת S. ציר הזמן 't מקביל יקביללקו למיקוםהעולם של הנקודות ביחס למערכת S, וציר המיקום 'x יקבילמקביל לקו הסימולטני 'A<sub>1</sub>',C<sub>1</sub>. מערכת הצירים של מערכת 'S מופיעה בתרשים 3.
 
[[File:Rel3.JPG|Rel3]]
 
'''תרשים 3''' – ''תרשים מרחב-זמן של מערכת S במנוחה,ושל ומערכת Sמערכת 'S הנעה במהירות קבועה ביחס ל-S. על סמך קו הסימולטני 'A<sub>1</sub>',C<sub>1</sub>.ניתן לקבוע את ציר x' של המערכת הנעה. ציר הזמן t' מקביל לקו העולם של כל אחת מהנקודות A, B, C.''
על סמך קו הסימולטני 'A<sub>1</sub>',C<sub>1</sub>.ניתן לקבוע את ציר x' של המערכת הנעה.
 
נבחן עתה את תאורתאורו האירועשל אירוע כלשהו P בשתי המערכות. במערכת הנחהS האירוע יתואר בעזרת הקואורדינאטות <math> (x<sub>P</sub>x_p, t<sub>Pt_p) \ </submath>), בעוד שבמערכת הנעה'S יהיה תאורו בעזרת הקואורדינאטות ('x<sub>P</submath> (x_p', t<sub>Pt_p') \ </submath>). תיאור האירוע בשתי המערכות S ו- 'S מופיע בתרשים 4.
ציר הזמן t' הוא מקביל לקו העולם של כל אחת מהנקודות A, B, C.
 
[[File:Rel4.JPG|Rel4]]
 
'''תרשים 4''' – ''תאור האירוע P בעזרת שתי מערכות אינרציאליות. מערכת נחה S ומערכת נעה 'S.''
 
===מעבר מקואורדינאטות של מערכת נחה למערכת נעה===
נבחן עתה את תאור האירוע P בשתי המערכות. במערכת הנחה האירוע יתואר בעזרת הקואורדינאטות (x<sub>P</sub>, t<sub>P</sub>), בעוד שבמערכת הנעה יהיה תאורו בעזרת הקואורדינאטות ('x<sub>P</sub>', t<sub>P</sub>). תיאור האירוע בשתי המערכות S ו- 'S מופיע בתרשים 4.
 
לפי עקרון היחסיות קיימת שקילות בין מערכות אינרציאליות. מתרשים 4 ניתן לראות כי ניתן לתאר את הקשרים בין הקואורדינטות של שתי המערכות בעזרת קשרים לינאריים. לכן ניתן לבטא את היחסים בין שתי המערכות בדרך הבאה:
[[File:Rel4.JPG|Rel4]]
 
(1) <math>\begin{align}x&= ax'+bt' \\ x'&=ax-bt\end{align}</math>
'''תרשים 4''' – תאור האירוע P בעזרת שתי מערכות אינרציאליות. מערכת נחה S ומערכת נעה 'S.
 
===מעבר מקואורדינאטות של מערכת נחה למערכת נעה===
 
כאשר <math>\ a,b</math> הם מספרים כלשהם, שאותם יש לחשב. אם נבחן את הקוארדינטות במערכת 'S של האירוע <math> x=0 </math> (ראשית הצירים של מערכת S), נגלה כי
לפי עקרון היחסיות קיימת שקילות בין מערכות אינרציאליות. מתרשים 4 ניתן לראות כי ניתן לתאר את הקשרים בין הקואורדינטות של שתי המערכות בעזרת קשרים לינאריים. לכן ניתן לבטא את היחסים בין שתי המערכות בדרך הבאה:
 
<math>\ 0=a x'-bt'</math>
(1) [[File:Rel11.JPG|Rel4]]
 
'''לפי הגדרה''', היחס בין 'x לבין 't הוא מהירות מערכת 'S יחסית ל S, כלומר:
אם נבחן את הערך של x=0 במערכת הנעה, ובסיוע [[טרנספורמציית גליליי]] נקבל כי
 
(2) <math>v \frac{b}{a}=\frac{x'}{t'}\equiv b/av</math>
כאשר v היא מהירות המערכתמערכת הנעה'S ביחסיחסית למערכתל הנחהS.
נעקוב עתה אחרי אות אור היוצא מהראשית 0 ב- t=0. תאור האות בכל אחת מהמערכות יהיה:
 
(3) <math>\begin{align}x&= ct \\ x'&=ct'\end{align}</math>
(3) [[File:Rel13.JPG|Rel4]]
נציב את משואות (3) במשוואות (1) ונקבל:
 
(4) <math>\begin{align}ct&= act'+bt'=(ac+b)t' \\ ct'&=act-bt=(ac-b)t\end{align}</math>
(4) [[File:Rel14.JPG|Rel4]]
 
נחלץ את t ו- 't ממשואות (4) ונציב את (2) ונקבל
 
(5) <math>\ c^2=a^2(c^2-v^2) </math>
(5) [[File:Rel15.JPG|Rel4]]
ממשוואה זו ניתן לחלץ את a:
הערך של a יתקבל לאחר חילוצה מ- (5)
 
(6) <math>\ a=\frac{1}{\sqrt{1-\frac{v^2}{c^2}}}\equiv \gamma </math>
(6) [[File:Rel16.JPG|Rel4]]
הסימון הסטנדרטי לגודל זה הוא האות היוונית <math>\ \gamma</math>. נציב את (6) ב- (1) ונקבל
 
<math>\begin{align}x= a x'+bt = a\left(x'+\frac{b}{a}t'\right) &= \gamma (x'+vt') \\
(7) [[File:Rel17.JPG|Rel4]]
x'= a x-bt = a\left(x-\frac{b}{a}t\right) &= \gamma (x-vt)\end{align}</math>
 
כדיוכך קיבלנו את הנוסחא ללטרנספורמצייה של קוארדינטות המרחב. על מנת לקבל את התלותהטרנספורמציה ביןשל קואורדינאטות הזמן נציב את (3) ב- (7)
 
<math>\begin{align}t & = \gamma\left(t'+\frac{v}{c^2}x'\right) \\t'&= \gamma\left(t-\frac{v}{c^2}x\right) \end{align}</math>
(8) [[File:Rel18.JPG|Rel4]]
 
מאחר ואין תנועה יחסית בין מערכת S למערכת 'S לאורךבכיוון ציר y וציר z, קוארדינטות ניתןאלה לרשוםלא אתעוברות המעברשינוי, ממערכתוניתן קואורדינאטות נחה S למערכת נעה 'S ניתן להציגלסכם את טרנספורמציית איינשטיין לורנץהתוצאות בצורה תלת ממדית:
 
<math> \begin{array}{lclclcl}
[[File:Rel19.JPG|Rel4]]
x&=&\gamma (x'+vt')&\qquad&x'&=&\gamma (x-vt)\\
y & = & y' & \qquad & y' & = & y\\
z & = & z' & \qquad & z' & = & z\\
t&=&\gamma \left(t'+\frac{v}{c^2}x'\right)&\qquad&x'&=&\gamma \left(t-\frac{v}{c^2}x\right)\\
\end{array}</math>
 
}}
== הגדרה פורמלית ==
 
=== מרחב מינקובסקי וה[[מטריקה]] ===
 
נגדיר את ה[[מטריצה]] של [[מרחב מינקובסקי]] שטוח:
:<math>g= \eta =
\begin{bmatrix}
1&0&0&0\\
0&-1&0&0\\
0&0&-1&0\\
0&0&0&-1
\end{bmatrix}</math>
 
בכתיב טנזורי, רושמים את g כ <math>g_{\mu \nu}</math>.
במרחב מינקובסקי ה[[זמן]] איננו [[סקלר (פיזיקה)|סקלר]] אלא חלק מ [[4-וקטור]]:
: <math>\ x^\mu = \left( ct , \vec{r} \right) = \left( ct, r^i \right)</math>
נשים לב ש <math>\ x^\mu g_{\mu \nu} x^\nu = (ct)^2 - (\vec{r})^2</math> (כאשר אינדקס מופיע פעמיים, פעם למעלה ופעם למטה, אנו מבינים שסוכמים עליו - כלומר: האינדקס רץ מ 0 עד 3) וזהו בעצם חוק [[שמירות האינטרוול]] ואינווריאנטיות [[הזמן העצמי]].
 
ראו עוד: [[הסכם הסכימה של איינשטיין]].
 
=== חבורת לורנץ ===