הבדלים בין גרסאות בדף "שריונית וייט"

נוספו 8 בתים ,  לפני 9 שנים
יצחק שדה הבין את חשיבות טבעות המתכת עם השיניים הפנימיות עליהן סבבו הצריחים. הוא יזם פעולה לחילוץ ופרוק הטבעות מאותן שריוניות שבנחל אורן שהיו הראשונות לשימוש. הטבעות היו החלק החשוב ביותר והקשה ביותר להשגה עבור שריוניות הצריח.
 
בחודש אפריל החל להסתמן הכיוון העיקרי- בניית שריונית צריח על בסיס המרכב של שריונית הסיור האמריקאית ה[[שריונית סיור M3|סקאוט-קאר]] (Scout Car M3) שכונתה שריונית "וייט" (ע"ש היצרן). לשריונית שבמקור הייתה ללא גג, הוסף כיסוי עליון ו[[צריח]] שסבב 360 מעלות. המתכננים התלבטו לגבי סוג החימוש שבצריח, אולם הגעת משלוחי הנשק מ[[צ'כיה]] פתרה את ההתלבטות ונקבע למקלעי אמ.גה. 37 (בזה) בצריח המסתובב ו[[MG34|אמ. גה. 34]] (מגל"ד) כמקלע קדמי. כלים אלה היו בפלוגה שהשתתפה בהתקפה על [[לטרון]] במסגרת גדוד 73, חטיבה 7 .לאחר זמן קצר הותקנו גם בצריחים רק מקלעי אם-גי 34. תכנון הצריחים המקורי היה של צריח בעל צורה עגולה, אולם עקב קשיים טכניים נאלצו המתכננים לבנותם כמצולע בעל שמונה צלעות. צורה זאת דרשה ריתוכים רבים שפגעו באיכות הפלדה.
 
לייצור צריחי 14 השריוניות הראשונות השתמשו באותן טבעות שיניים שחולצו משריוניות בריטיות שהושלכו לנחלל[[נחל אורן]]. בהמשך יובאו הטבעות מחו"ל.
כבר בשלב ראשוני הופיעו מגבלות רבות: התקנת הגלגל הרזרבי מאחור גרמה לחשיפתו לפגיעות כדורים, חוסר ריפוד בתוך הצריח, פתיחה חלקית של דלתות הצריחים, חדירת תרמילי המקלעים לטבעות מיסבי הצריח, כויות מהתרמילים, ועוד.