האימפריה הפרנקית – הבדלי גרסאות

עם מותו של פפין הגוץ ב-[[768]] בניו, קרל ו[[קרלומן הראשון|קרלומן]], שוב חילקו את הממלכה. אולם קרלומן פרש למנזר ומת זמן קצר לאחר מכן, בהשאירו את הממלכה כולה לאחיו, העתיד להפוך ל[[קרל הגדול]]. החל משנת [[772]] קרל כבש את שטחי ה[[סקסונים]] ואיחד אותם עם הממלכה הפרנקית. מערכה זו הרחיבה את הנוהג של התנצרות בכוח; המנהיג הסקסוני [[וידוקינד]] הסכים לעבור הטבלה כחלק מהסכם השלום בינו לבין קרל. בנוסף, לאחר ניצחון בקרב בשנת [[787]] קרל הגדול הורה על הריגתם של אלפי אסירים סקסונים פגנים. הסקסונים הובסו לבסוף בשנת [[804]]. כך האימפריה הפרנקית התפשטה מזרחה והגיעה עד נהר [[אלבה (נהר)|אלבה]]. במטרה להקל על הכנסת כל הסקסונים לדת הנוצרית קרל ייסד מספר [[דיוקסיה|דיוקסיות]] במזרח האימפריה. באותה התקופה קרל כבש את שטחי הלומברדים וכך גם צפון איטליה הייתה בשליטתו, בעודו מחדש את הבטחתו לאפיפיור שהפרנקים יגנו על אדמותיו. ב-[[788]] קרל כבש גם את [[ממלכת בוואריה|בוואריה]] ועד [[796]] הוא הרחיב את האימפריה שלו דרום מערבה עד שכללה את אזור [[אוסטריה]] של היום וחלקים מ[[קרואטיה]].