מילים יחידאיות בתנ"ך – הבדלי גרסאות

[[תמונה:list.png|ממוזער|250px|רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר]]

[[תמונה:Biblical Hapax Legomenon Statistics.png|ממוזער|250px|סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר]]

 

'''[[מילה יחידאית|מילים יחידאיות]]''', הנקראות גם '''מילים שאין להן אח במקרא''', הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד ב[[תנ"ך]]. זהו אחד התחומים המאתגרים בהם נתקלו [[תרגומי המקרא|מתרגמי]] התנ"ך ו[[פרשנות המקרא|מפרשיו]] לאורך הדורות. שימוש במילים יחידאיות (לשונית או תחבירית) בתנ"ך הוא אחד מארבעה [[אמצעי ספרותי|אמצעים ספרותיים]] המאפשרים [[קריאה רב משמעית]] של הטקסט<ref>א' שפירא, 'יעקב ועשו: קריאה רב משמעית', עיונים: מקרא ופרשנות ד (תשנ"ז), עמ' 249-282, הציטוט מעמ' 262; הנ"ל, 'יעקב ועשו: "שתי קריאות"!', עבודת דוקטור, הסמינר התאולוגי היהודי, ניו יורק, תשמ"ח, וראה שם ביבליוגרפיה על מחקרים נוספים החושפים 'רב משמעות' בלשון הסיפורת המקראית. <br />

 

לַשִׁירוֹת שבתנ"ך יש לשון מיוחדת בעלת צורות נדירות, רבות מהן יחידאיות. למרות שסך מילותיו של [[שיר השירים]] מכלל המילים בתנ"ך הוא 0.4%, הרי שיעור מילותיו מכלל היחידאיות הינו 2.4% כפי שניתן לראות בדף הסטטיסטיקה של היחידאיות בתנ"ך. חוקרי לשון המקרא סבורים שלשון הַשִׁירוֹת מייצגת רובד עתיק של לשון זו (כשם שמשוררים בני ימינו משתמשים לעתים בחומרי לשון עתיקים על מנת להעשיר ולייחד את שירתם) ועתיקות זו, בעצם קדמותה, נושקת לעתים לצורות מ[[שפות שמיות|לשונות שמיות]] אחרות. המפרשים עושים שימוש בהשקה זו, באמצעות שיטת ה[[בלשנות היסטורית|בלשנות ההשוואתית]] הנעזרת בשפות שמיות אחיות לעברית (כגון [[ארמית]], [[אוגריתית]] ו[[אכדית]]), על מנת לבאר משמעותן של יחידאיות.

בניגוד להערכתו של אבן שושן את עבודתם המשמרת נוסחי עבר של בעלי המסורה, עומדת דעתו של פרופ' [[יחזקאל קוטשר]]. לטענתו נוסחים מסורתיים (לעומת הכתבים המקוריים) למקרא היו כורח המציאות כבר במאות [[המאה ה-2 לפנה"ס|השנייה]] ו[[המאה ה-1 לפנה"ס|הראשונה]] לפני הספירה. נוסחים עממיים אלו המירו מילים קשות להבנה, ובכללן יחידאיות, במילים פשוטות יותר. ההכרח בנוסח עממי נבע מכישוריהם המידלדלים של [[עם הארץ|עמי הארצות]] לקרוא ולהבין [[עברית מקראית]]. וכך כבר נוסחה המוקדם יחסית של [[מגילת ישעיהו]], אחת מ[[מגילות מדבר יהודה]], שונה מהנוסח בו כתב הנביא [[ישעיהו]] או שנכתב בימיו, וכולל פחות מילים יחידאיות.

 

 

==לקריאה נוספת==

* [[חיים רבין]], '''מלים בודדות''', אנציקלופדיה מקראית כרך ד, ירושלים תשכ"ג, עמ' 1066 - 1070.

* אליהו ציפר, '''אוצר המילים החד פעמיות בתנ"ך (Hapax Legomena)''', הוצאת חצב, תשס"ב.