ת'ורגוד מרשל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Amirobot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: az, de, fa, fi, fr, id, ja, ko, mr, nl, no, pl, simple, sv, tl, tr, uk, yo, zh, zh-yue
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
לפני שמונה לתפקיד שופט בבית המשפט העליון, התפרסם מרשל כ[[עורך דין]] שהופעתו הזכורה ביותר היא בניצחון הגדול של משפט המפתח, [[פסק דין בראון נגד מועצת החינוך]], פסק דין שקבע כי דוקטרינת "[[נפרד אך שווה]]" אינה חוקית וכי יש להביא לשילובם של ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי בבתי הספר לצדם של תלמידים לבנים. הוא הופיע בפני בית המשפט העליון יותר מכל עורך דין אחר בהיסטוריה של [[ארצות הברית]]. הוא בילה את כהונתו בבית המשפט הבכיר במדינה בתמיכה בקולותיהם של ה[[אמריקאים]] החלשים ביותר שבחברה. בתחילת הקריירה המשפטית שלו הוא הפנה את עיקר מרצו להילחם למען ביטול ה[[הפרדה גזעית|הפרדה הגזעית]] בארצות הברית.
 
מרשל פתח פרקטיקה פרטית ב[[בולטימור]] ב-[[1936]]. באותה השנה הוא החל לעבוד עם ה-[[NAACP]] (העמותה הלאומית לקידום אנשים צבעוניים). באותה התקופה הוא זכה בתיק זכויות האזרח המשמעותי הראשון שלו, מוראי נגד פירסון. היה זה הניסיון הראשון לאתגר את דוקטרינת נפרד אך שווה, שנבעה מ[[פסק דין פלסי נגד פרגוסון]]. מרשל ייצג במשפט זה את דונלד גיינס מוראי, אפרו אמריקאי בוגר קולג בעל ציונים מעולים שנדחה בניסיונו להתקבל לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מרילנד, בשל מדיניות ההפרדה הגזעית בה נקט בית ספר זה. ב-[[1935]], מרשל טען לזכותו שלבשם מוראי, והראה שאף מוסד פנים מדינתי לא מציע בית ספר למשפטים ובתי ספר כאלה, רובם ככולם, לא היו שווים ברמתם לאוניברסיטת מרילנד. מרשל ציפה להפסיד ולעתור לבית משפט פדראלי, בתגובה. אולם בית המשפט קבע כי עתירתו של מרשל דינה להתקבל וכי על האוניברסיטה לספק טיפול [[שוויון|שוויוני]] לאלתר. בעוד שהיה זה ניצחון מוסרי, היתה זו גם אכזבה לא קטנה, שכן לבית המשפט העליון של מרילנד אין כל השפעה ביתר 49 המדינות המרכיבות את ארצות הברית.
 
 
{{מיון רגיל:מרשל,ת'ורגוד}}