אוון קורי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אברהם אמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==מהלך חייו==
אוון קורי נולד בבריטניה בשנת [[1882]]. למד בבית הספר התיכון היוקרתי של בני המעמדות העליונים [[איטון קולג'|איטון]] וב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. לאחר תום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[1920]], הגיע לארץ ישראל במסגרת מינהלת שטחי האויב הכבושים (OETA - ccupied Enemy Territory Administration). תפקידו הראשון היה שופט בבית המשפט ב[[שכם]]. באפריל 1920 נתמנה להיות שופט בית המשפט לערעורים ובשנת [[1921]] נתמנה לתפקיד המשנה ל[[זקן השופטים]], תוארו של נשיא בית המשפט העליון המנדטורי ב[[ירושלים]] וכיהן בתפקיד זה מאז ועד לשנת [[1936]]. פעמיים כשהיו חילופי שופטים בנשאיות בית המשפט העליון, פסחו עליו ואחרים מונו לתפקיד זקן השופטים.
תפקידו השיפוטי החשוב ביותר בתקופת כהונתו בארץ ישראל היה תפקיד אב בית הדין, ראש ההרכב, במשפט [[רצח]] [[חיים ארלוזורוב]] בשנת [[1934]]. לצידו ישבו בדין במשפט זה השופטים [[יוסף חיים ולירו]] ה[[יהודי]] ו[[עלי חסנה ביי]] ה[[ערבי]]. היה זה משפט שהסעיר את [[היישוב|היישוב היהודי]] וגרם לקרע בין [[תנועת העבודה]] שהנהיגה את היישוב, לבין [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הרוויזיוניסטית]]. ________________ ____________ ____________
בשנת 1936 נתמנה אוון קורי לתפקיד זקן השופטים באיי [[פיג'י]] בדרום [[האוקינוס השקט]] והוא עזב את הארץ.
שורה 14 ⟵ 19:
::"ב- 9 בבוקר הגיע השופט קורי, לבוש גלימת שופט וחובש פאה, במכונית פתוחה, מלווה בשוטרים רוכבים משני צדיה, ופילס דרכו במגרש-הרוסים בוכה לבית-המשפט. משמר כבוד של משטרת ירושלים קיבל את פניו בהצדעה והוא ירד מן המכונית, עשה דרכו למושבו הגבוה באולם-המשפט, רשם את שמות באי-כוח התביעה וההגנה, ומשפט של רצח-ארלוזורוב החל". <ref>[[שבתי טבת]], '''רצח ארלוזורוב'''. הוצאת שוקן,1982. עמ'231</ref>.
גישתו השיפוטית של אוון קורי היתה דומה לזו של השופטים הבריטים [[מייקל מקדונל]] ו[[תומס הייקראפט]], אשר מילאו בזה אחר זה את תפקיד [[זקן השופטים]] בארץ ישראל. שניהם נקטו גישה סנובית ומתנשאית על תושבי הארץ, שנחשבו בעיניהם כ"ילידים" וסברו כי אין להחיל עליהם את העקרונות הנעלים של המשפט הבריטי. אף קורי הקפיד על שמירת גבול ברור בינו לבין תושבי הארץ וקנט גם הוא בגישה שאין לייבא לארץ ישראל את המשפט האנגלי.
| |||