לטינית וולגרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 14:
 
תושבי רומא עצמה לא דיברו לטינית קלאסית, וגם האריסטוקרטים השתמשו בזו כשפת הכתב.
בכמה מן ההתכתבויות האישיות של [[מרקוס טוליוס קיקרו|קיקרו]] ניתן למצוא שימוש בשפה המדוברת של בני רומא, לטינית שאינה פורמלית במבנה ומלוטשתאו מלוטשת כלטינית הקלאסית. עדות נוספת בכתב, לנוכחותה של הלטינית הוולגארית, ניתן למצוא ב''[[סטירוקון]]'' של [[פטרוניוס]], בחלק המתאר את משתה טרימלכיו.
 
את היווצרותה של הלטינית הוולגארית מן הלטינית הקלאסית ניתן ליחס לשלושה גורמים מרכזיים: ההתפתחות הטבעית המואצת יותר של שפת הדיבור ביחס לשפת הכתב; השימוש בלטינית בקרב חיילים שגוייסו מכל רחבי האימפריה ועיוותו את מבנה ותיבלו אותה בביטויים התואמים את שפת האם שלהם; התפשטות השפה הלטינית כחלק מהתרחבות האימפריה הרומית, אל עמים דוברי שפות אחרות, שתרמו גם הם להתפתחותה.