הבדלים בין גרסאות בדף "מחנה עולים"

נוספו 10 בתים ,  לפני 10 שנים
אין תקציר עריכה
מ (החלפת סדר פרמטרים בתבנית מטח)
==הקמת מחנות העולים==
 
בסביבות תחילת 1947 הגיעה [[הסוכנות היהודית]] להסדר עם הבריטים עלשעל פיו יורשו חלק מהשוהים במחנות המעצר ב[[קפריסין]] להגיע ל[[ארץ ישראל]] על בסיס ה[[סרטיפיקט]]ים של החודש או הרבעון הבא ובלבד שהם ישהו במחנה מעצר בפיקוח בריטי עד הגיע תורם לקבל סרטיפיקט. בהתאם לכך, במהלך שנת 1947 הגיעו לישראל מדי חודש 750 עולים ששהו בממוצע במשך שלושה חודשים ב[[מחנה המעצר בעתלית]]. בגלל העומס במחנה המעצר בעתלית, במקרים רבים הועברו העולים טרם שחרורם ל[[מחנה העולים בקריית שמואל]] שב[[חיפה]] שהיה גם הוא מחנה מעצר בפיקוח בריטי, אולם הוסכם שהשומרים בו יהיו שוטרים יהודיים של [[משטרת המנדט]]. [[הסוכנות היהודית]] הייתה אחראית לניהול הפנימי של המחנות בעתלית וב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] ושירותי בריאות נתנוניתנו על ידי ארגון [[הדסה]]. בהתאם לכך הוצג [[מחנה העולים בקריית שמואל]] כמחנה עולים ראשון, בעל קיבולת של כ-700 עולים{{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בקריתבקריית שמואל|1947/02/07|02001|||Ad}}}}. בחצי הראשון של שנת 1947 הוקם גם בית עולים נווה חיים ליד [[חדרה]], עבור עולים שלא מצאו קורת גג לאחר שחרורם מעתלית או קרייתמקריית שמואל. השהות הממוצעת של עולים בנווה חיים היההייתה כשלושה שבועות{{הערה|1=Memorandum by Ch. Yassky, 18 July 1947 in Jewish Agency for Palestine, Yehoshua Freundlich, Zvi Ganin, '''Political Documents of the Jewish Agency: January-November 1947''', pages 468-469}}.
 
לקראת הסיכוי לעליית 100,000 עולים מ[[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] הכינה הסוכנות היהודית אלפי יחידות דיור בערים ובמושבות ובנוסף לכך עשרה מחנות עולים, בין השאר מחנה עולים ליד [[כפר אז"ר]] בעל קיבולת של 200 נפש{{הערה|{{דבר||מחנה עולים מוקם ליד כפר אז"ר|1947/02/02|00418}}}}. אולם עד דצמבר 1947 רובם נותרו ריקים ומחנות עולים פעלו אז ב[[מחנהבמחנה המעצר בעתלית]] (בהשבו היו 1,400 עולים בנובמבר), בקריתבקריית שמואל וב[[חדרה]]ובחדרה{{הערה|{{דבר|ברכה חכם|לויכוח על קליטת עליה|1947/12/08|00201}}}}.
 
לאחר [[החלטת החלוקה]] של האו"ם, עוד לפני תום [[המנדט הבריטי]], התגבר זרם העולים ל[[ארץלארץ ישראל]] והם שוכנו על ידי הסוכנות היהודית במחנות עולים נוספים שהוקמו במחנות צבא שפונו על ידי [[הצבא הבריטי]] במרכזי היישוב היהודי. בשלב זה הוקם [[מחנה העולים בפרדס חנה]] וכן, הוקמו מחנות ב[[רעננה]], [[מעברת שבות עם|בית ליד]], [[בנימינה]] ו[[ראש העין]]. לאחר מכן הוקמו מחנות עולים בישובים:ביישובים [[באר יעקב]] (על חלק ממחנה [[צריפין]]), קריית אליהו ([[חיפה]]), [[קריתקריית מוצקין]] (מחנה צבאי מול תחנת הרכבת), [[רחובות]] (בדרום העיר) ו[[ירושלים]] (באזור תלפיות) <ref>מרים קצ'נסקי, ‏[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12939 "המעברות"], מתוך: עולים ומעברות, 1948 - 19521948–1952, יד בן צבי, תשמ"ז, באתר מט"ח</ref>. במחנות העולים שוכנו רק עולים אשר לא הסתדרו לבד הודות ליוזמה אישית או קרובים בישראל. המחנות פעלו במתכונת [[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] באירופה, כאשר [[הסוכנות היהודית]] דואגת לכל מחסורם של העולים עד עזיבתם את המחנה.
 
בסוף שנת 1948 היו בישראל 20 מחנות עולים שהכילו 35,000 עולים וקיבולת מקסימלית של עד ל-50,000 איש. זמן השהות של העולים במחנות התארך ולקראת סוף 1948 עולים נותרו במחנות יותר מחודש מכיוון שלא נמצאו להם מקומות מגורים{{הערה|1=League for Labor Palestine, Jewish Frontier Association, ''' Jewish frontier''', 1949, page 40}}.
 
==תנאי המחנות==
משתמש אלמוני