תוכנית החלוקה – הבדלי גרסאות

'''תוכנית החלוקה''' היא תוכנית שהציעה [[ועדת אונסקו"פ]] מטעם [[האו"ם]] לחלוקת שטח [[המנדט הבריטי]] עלפלשתינה [[ארץ ישראל|א"י]] ממערב ל[[נהר הירדן]] לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח תחת פיקוח בינלאומי ב[[ירושלים]] ו[[בית לחם]]. התוכנית התקבלה ברוב קולות ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם". בישראל היא מכונה לעתים קרובות "החלטת [[כ"ט בנובמבר]]". התוכניתמכיוון שהאו"ם לא יושמהנקט במלואהצעדים בסופולביצוע שלהחלטה דבר,זו אולםואכיפתה קבלתהומכיוון סללהש[[הליגה הערבית]] הודיעה שתמנע בכוח את מימוש התוכנית, ומימשה את איומה כאשר צבאות [[מדינות ערב]] פלשו לשטחה של [[מדינת ישראל]] מיד לאחר [[הכרזת העצמאות|הכרזת עצמאותה]] נסללה הדרך לסיום [[המנדט הבריטי]] והקמתה של [[מדינה אחת בלבד היא מדינת ישראל]].

בתוכנית נקבע כי עם תום המנדט הבריטי יחולק שטח הארץ בין מדינה יהודית, מדינה ערבית ושטח בינלאומי שיכלול את ירושלים ובית לחם. החלטת החלוקה היא האחרונה בסדרה של תוכניות מסוג זה שהוצעו על ידי ועדות שונות שבחנו את שאלת ארץ ישראל. התוכנית הראשונה מסוג זה הייתה תוכניתה של [[ועדת פיל]] משנת [[1937]]. קבלת תוכנית החלוקה בעצרת הכללית של האו"ם נחשבת לאחד האירועים החשובים בתולדות [[ציונות|הציונות]]. קדמה לה [[הצהרת בלפור]] שאושרה על ידי [[כתב המנדט|מנדט]] [[מנדט חבר הלאומים|חבר הלאומים]] עבור ארץ ישראל כפי שנוסח ב[[ועידת סן רמו]]. תוכנית החלוקה הייתה תוכנית אופרטיבית (מעין "השלב הבא") שכללה מועד ברור להקמת מדינה יהודית ונתנה לגיטימציה בינלאומית [[העלייה ההמונית|לעליית]] [[שארית הפליטה|הפליטים היהודים]] לארץ ישראל. החלטה 181 של העצרת הכללית של האו"ם מוזכרתנזכרת ב[[מגילת העצמאות]] כאחת מןמאבני העובדותהיסוד המהוותשל אתהצידוק הבסיס[[המשפט ההיסטורי,הבינלאומי המוסרי והמשפטיהפומבי|המשפטי]] לחידוש העצמאות היהודית ב[[ארץ ישראל]] וכיסוד להקמתהולהקמתה של מדינת ישראל בנוסף לצידוק ההיסטורי והמוסרי.