וילהלם מאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כישלון;
שורה 20:
מאר פיתח את הרעיונות הללו שלב אחד הלאה ודחה את הרעיון של טמיעת היהודים בגרמניה. ב"ניצחון היהדות על הגרמניות" הוא הציג את הרעיון שהיהודים והגרמנים נטועים במאבק מתמשך שיסודו גזעי, וכי היהודים מנצחים במאבק זה. הוא טען כי האמנציפציה היהודית הנובעת מן הליברליזם הגרמני, מאפשרת ליהודים לשלוט בכספים ובכלכלה בגרמניה. יתר על כן, מאחר שבין הגזע היהודי לגזע הגרמני יש הבדל עמוק, טמיעה של היהודים אינה אפשרית. הגזעים יאלצו להלחם עד להיכחדותו של אחד הגזעים. ניצחון יהודי יביא לסופו של העם הגרמני (finis Germaniae).
 
מאר היה הכותב הגרמני הראשון ששילב מרכיב [[פסבדו-מדע|פסבדו-מדעי]] גזעי בדיון על היהודים בגרמניה (קדם לו בכך [[ארתור דה גובינו]] באיטליה בשנת [[1853]], אך כתביו תורגמו לגרמנית רק בסוף המאה). הרעיונות הללו פותחו מאוחר יותר על ידי [[אויגן דורינג]] (Eugen Dühring) שטען כי את ההבדל בין הגזעים ניתן לזהות בדם ועל ידי [[יוסטון סטיוארט צ'מברליין]], שהעלה את התאוריה שמבנה ה[[גולגולת]] ([[פרנולוגיה]]) מצביע על ההבדלים בין הגזעים. מאר הושפע גם מכתביו של [[צ'ארלס דרווין]], בעיקר באמצעות [[ארנסט הקל]], פרופסור שהפך רעיונות של [[דרוויניזם חברתי]] לפופולריים בגרמניה.
 
מאר היה סבור שהיהודים לא בשלים לקבלת [[אמנציפציה]]. הוא טען שתמיד תהיה שנאת יהודים. אהדה כלפי היהדות היא מלאכותית, אינה יכולה להתמיד ולא תתמיד, חייבת לבוא בעקבותיה תגובה. כל ברית חברתית בה היהודים יקבלו יתרון על ה[[נוצרים]] לא תוכל להתמיד להתקיים. לא ייתכן שרוב עצום של בני אדם יקריבו את תכונותיהם לטובת מיעוט קטן, זה בניגוד לטבע האנושי. האמנציפציה גרמה רק דבר אחד: נתנה את הזכות ליהודי זכות לגבור על הנוצרים. לא יהיה ניתן לסלק רגשות, השקפות ודעות קדומות על ידי צווים מלמעלה. הסלידה שחשים כלפי היהודי מקורה במהות היהדות.