קזינו גלי אביב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור
אין תקציר עריכה
שורה 5:
היוזמה להקמת הבניין עלתה בשנת [[1921]] על ידי סלומון גריגורביץ' קרזנובסקי, יהודי אמיד מ[[אודסה]] שפעל במרץ להקמת המקום שנחנך זמן קצר לאחר מכן. הוא התנה את הקמת המבנה בכך שיגיע כביש עד המבנה, ו[[מאיר דיזנגוף]], [[ראש עיריית תל אביב-יפו|ראש העיר]] הראשון של תל אביב אישר לשנות את התוואי של רחוב אלנבי בקצהו הצפוני כך שיפנה שמאלה עד הים, מתאר הקיים עד היום. למרות שהמקום נקרא [[קזינו]], לא נערכו בו [[הימורים]], והוא שימש למעשה כ[[מסעדה]] מפוארת, בר ורחבת ריקודים.
 
הבניין תוכנן על ידי האדריכל התל אביבי [[יהודה מגידוביץ']] ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]], ונחשב באותה העת לאחד מהמבנים הססגוניים ביותר בישראל של אותה העת. על פי תוכניתו של המהנדס [[ארפד גוט]] הוקם המבנה על גבי [[כלונסאות]] בטון בחוף הים כשגשר צר מחבר בין החוף לבין המבנה. היו בבניין שלושה מפלסים, כאשר המפלס השני נועד למסעדה, והמפלס השלישי, הפתוח, כלל בית קפה וגינה. המסעדה ובית הקפה נועדו למעמד העליון והמחירים היו בהתאם.
 
לאחר ההפעלה התברר כי לא ניתן להפעיל את המקום בחורף בשל הסערות שגרמו לנזקים חוזרים ונשנים למבנה. עלויות התחזוקה היו גבוהות מההכנסות והמבנה עבר בין כמה ידיים. הבונה המקורי פשט רגל, והמבנה עבר לידי עיריית תל אביב שהחכירה אותו ל[[מרדכי וייסר]] ומשה אברבנל, הבעלים של [[קולנוע עדן]]. הם הפקידו את ניהול המקום בידיו של [[ירושלים סגל]]. גם הם לא ראו רווח מהמקום, והוא עבר לידי של קואופרטיב של מלצרים שניהלו את המקום בשנים 1926 עד 1927. החוכר האחרון היה נחום גרינבלט שלמרות מאמציו הלך המקום והתדרדר.