המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים: גבולות מסויימים על יכולתנו לעבד מידע''' (באנגלית: The Magical Number Seven, Plus or Minus Two: Some Limits on Our Capacity for Processing Information){{הערה|Miller GA, [http://www.psych.utoronto.ca/users/peterson/psy430s2001/Miller%20GA%20Magical%20Seven%20Psych%20Review%201955.pdf The Magical Number Seven, Plus or Minus Two: Some Limits on Our Capacity for Processing Information], '''Psychological Review''' 1956;101:343-352}} הוא אחד המאמרים המצוטטים ביותר בתחום הפסיכולוגיה. הוא פורסם בשנת 1956 על ידי ה[[פסיכולוגיה קוגניטיבית|פסיכולוג הקוגניטיבי]], [[ג'ורג' א. מילר]] מן המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, ופורסם בירחון Psychological Review. המאמר לכאורה טוען כי מספר האובייקטים שיכול אדם ממוצע להחזיק ב[[זיכרון עבודה]] הוא 7 ± 2. למסקנה זו מתייחסים לעיתים בכינוי "מספר 7 הקסום של מילר" (Miller's magic 7).
מחקרים שנערכו לאחרונה הראו כי המסקנה באשר ליכולת זיכרון העבודה האנושי היא תוצאה של פרשנות שגויה למאמרו של מילר, וכי המספר הנכון הוא בין שלוש לארבע.
שורה 11:
מילר הודה בכך שהיחס שבין מגבלות שיפוט אבסולוטי חד-מימדי לבין זיכרון לטווח קצר הוא מקרי בלבד, כיוון שרק המגבלה הראשונה, ולא השנייה, יכולה להיות מאופיינת במונחי תאוריית מידע (זאת אומרת, כמספר סיביות קבוע פחות או יותר). לכן, אין כל דבר "קסום" במספר 7, ומילר עשה שימוש בביטוי אך ורק באופן תאורטי. למרות זאת, הרעיון של "המספר הקסום 7" העניק השראה לתאוריות רבות, באיכות טובה יותר ופחות, באשר למגבלות יכולת ה[[הכרה]] בבני האדם.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:זיכרון]]
| |||