הבדלים בין גרסאות בדף "שיקום (רפואה)"

הוסרו 207 בתים ,  לפני 9 שנים
עריכה והסרת {{עריכה}}
(איחוד ההגדרות)
(עריכה והסרת {{עריכה}})
'''שיקום''' הוא תהליך מערכתי המסייע לאנשים בעלי [[מוגבלות|מוגבלויות]] פיזיות, [[נפש|מנטליות]], [[חוש]]יות או [[התפתחות קוגניטיבית|קוגניטיביות]] לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם בתחום מוגבלותם ובכל תחום נוסף שעלול להיות מושפע מהמוגבלות. מטרת השיקום היא עצמאות תפקודית ו[[איכות חיים]]. מיצוי הפוטנציאל מתייחס לשאיפה לשחזר ולאחזר בצורה המיטבית את היכולות הקודמות, תוך כדי פיתוח אסטרטגיות התמודדות ופיצוי עם היכולות שנותרו או שוקמו בחלקן. במקרים רבים השיקום כולל פיתוח יכולות המאפשרות למשתקם להשתלב בסביבה המתאימה ביותר להגשמת מאוויו האישיים בנוגע לעצמאות פיזית, אינטלקטואלית וכלכלית, וזאת דרך התערבות פסיכולוגית, ארגונית, חברתית והתנהגותית.
{{עריכה|פסקת פתיחה, הפרק 'המושג "שיקום"'|נושא=בריאות|נושא2=מדעי החברה}}
 
'''שיקום''' הוא תהליך מערכתי המסייע לאנשים בעלי [[מוגבלות|מוגבלויות]] פיזיות, מנטליות, [[חוש]]יות או [[התפתחות קוגניטיבית|קוגניטיביות]] לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם בתחום מוגבלותם ובכל תחום נוסף שעלול להיות מושפע מהמוגבלות. מטרת השיקום היא עצמאות תפקודית ו[[איכות חיים]]. מיצוי הפוטנציאל מתייחס לשאיפה לשחזר ולאחזר בצורה המיטבית את היכולות הקודמות, תוך כדי פיתוח אסטרטגיות התמודדות ופיצוי עם היכולות שנותרו או שוקמו בחלקן. במקרים רבים השיקום כולל פיתוח יכולות המאפשרות למשתקם להשתלב בסביבה המתאימה ביותר להגשמת מאוויו האישיים בנוגע לעצמאות פיזית, אינטלקטואלית וכלכלית, וזאת דרך התערבות פסיכולוגית, ארגונית, חברתית והתנהגותית.
 
ברוב המקרים שיקום נעשה בשילוב של צוות רב תחומי: [[רופא]]ים, [[פיזיותרפיה|פיזיותרפיסטים]], [[פסיכולוג]]ים, [[ריפוי בעיסוק|מרפאים בעיסוק]], [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]] ועוד. תהליך זה מתרחש בהקשר מערכתי, ולכל ההיבטים המערכתיים ישנה השפעה המשתלבת לכדי תמונת התמודדות כללית.
 
==גישות שיקומיות בעבר לעומת גישות שיקומיות כיום==
במאמרוהחוקר משווה Pledgerפלדג'ר{{כ}}הערה|Pledger, C. (2003). Discourse on disability and rehabilitation issues: Opportunities for psychology. ''The American Psychologist'', Vol. 58, Iss. 4; pg. 279}} משווה בין ה[[פרדיגמה|פרדיגמות]] הישנות לעומת הפרדיגמות החדשות בהתייחסות לנכות. הפרדיגמה הישנה ידועה כ{{ה|מודל הרפואי}}, שעל פיו הדגש הוא על ה[[פתולוגיה]], על המגבלה ועל ליקויי הנכה. לעומת זאת, הפרדיגמה החדשה מדגישה את האינטראקציה הדינאמית הקיימת בין המשתנים הסביבתיים ולבין המאפיינים האינדיבידואליים של הנכה וכיצד אינטראקציה זו משפיעה על חווית הנכות.
 
החוקרים מאקי וריגר{{הערה|שם=מאקי|Maki, D. B., & Riggar, T. F. (1997). Rehabilitation counseling: Profession and Practice. ''Rehabilitation Counseling: Concepts and Paradigms'' (Maki and Rigger), pp. 3-31. New York: Springer}} מציינים את ההבדלים המרכזיים בין הגישות הטיפוליות שהיו נהוגות בעבר לעומת הגישות העכשוויות: בעבר, כחלק מהתפיסה "הישנה", הקפידו על הפרדת בעלי מוגבלויות מהחברה ואיכלוסם במוסדות נפרדים,; זאת לעומת הגישות הנוכחיות, אשר דוגלות בשילוב בקהילה (למשל: סביבה של [[דיור מוגן]]). כיום נוטות התוכניות השיקומיות יותר ליישום גישה של פתרון בעיות בהקשר סביבתי. כמו כן, המוטיבציה לשיקום בעבר, לפני שתפתחושהתפתחו תנועות חברתיות לקידום בעלי המוגבלות, הייתה כי יש לספק את השירות השיקומי מתוך נדבה. זאת לעומת ההבנה המוסרית שזוהי זכות בסיסית של הנכה. במישור התעסוקתי, ההכשרה המקצועית בעבר הייתה נפרדת., ואילו כיום הדגש הוא על שילוב תעסוקתי בקהילה.
Maki ו-Rigger{{כ}} (1997) מציינים את ההבדלים המרכזיים בין הגישות הטיפוליות שהיו נהוגות בעבר לעומת הגישות הנוכחיות של ימינו:
בעבר, כחלק מהתפיסה "הישנה" הקפידו על הפרדת בעלי מוגבלויות מהחברה ואיכלוסם במוסדות נפרדים, זאת לעומת הגישות הנוכחיות, אשר דוגלות בשילוב בקהילה (למשל: סביבה של [[דיור מוגן]]). כיום נוטות התוכניות השיקומיות יותר ליישום גישה של פתרון בעיות בהקשר סביבתי. כמו כן, המוטיבציה לשיקום בעבר, לפני שתפתחו תנועות חברתיות לקידום בעלי המוגבלות, הייתה כי יש לספק את השירות השיקומי מתוך נדבה. זאת לעומת ההבנה המוסרית שזוהי זכות בסיסית של הנכה. במישור התעסוקתי, ההכשרה המקצועית בעבר הייתה נפרדת. כיום הדגש הוא על שילוב תעסוקתי בקהילה.
 
===שפה מקצועית===
המושגים "[[פתופיזיולוגיה]]", "[[לקות]]", "מגבלה תפקודית", "מוגבלות" ו"מגבלות חברתיות" הינםהם מונחים מקצועיים בסיסיים בשדה השיקומי. ההבנה והיכרות עם מונחים הקשורים לנכות תסייע בידומסייעת להבין טוב יותר את המציאות היומיומית של המשוקם ואת ההתמודדות עם המציאות, הן הפנימית והן החיצונית (Maki & Rigger, 1997).{{הערה|שם=מאקי}} השימוש בכללי השפה מושפע גם הוא מן הפרדיגמה החדשה. זוהי שפה המדגישה את נקודות החוזקה ואת הצדדים הבריאים ולא את הצדדים הפגועים.
 
המושגים "[[פתופיזיולוגיה]]", "[[לקות]]", "מגבלה תפקודית, "מוגבלות" ו"מגבלות חברתיות" הינם מונחים מקצועיים בסיסיים בשדה השיקומי. ההבנה והיכרות עם מונחים הקשורים לנכות תסייע בידו להבין טוב יותר את המציאות היומיומית של המשוקם ואת ההתמודדות עם המציאות, הן הפנימית והן החיצונית (Maki & Rigger, 1997). השימוש בכללי השפה מושפע גם הוא מן הפרדיגמה החדשה. זוהי שפה המדגישה את נקודות החוזקה ואת הצדדים הבריאים ולא את הצדדים הפגועים.
 
מחקרים מראים כי קצב התמותה ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1990]] פחת בכ-50% יחסית לשנים קודמות. הרפואה המודרנית, שיפור ה[[היגיינה]], התפתחות תחום ה[[תזונה]] ועלייה ב[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] תרמו לכך שיותר אנשים שבעבר מתו בשל חוסר יכולת של הרפואה להצילם – נשארים בחיים. מצב זה יצר אוכלוסייה חדשה של אנשים בעלי נכויות מסוגים שונים, שיש צורך לאפשר להם רמת תפקוד אופטימאלית, הן במישור הפיזי והבריאותי והן במישור הנפשי.
==הרציונל השיקומי==
 
ידיעת מגבלות התפקוד משמעותית על מנת להבין את מצבו של האדם ולדעת מה יוכל לעשות או לא בתהליך השיקום ולהבין את התהליכים שהוא עובר בשל מגבלות אלו. רייט ({{הערה|Wright, 1980)B. מביאה במאמרה רשימה של מושגים המבטאים מגבלות תפקוד ביניהן: ליקוי חושי, הופעה לא טיפוסיתA. (שונה מהנורמה המקובלת1980), מגבלה בלתי-נראית, שימוש בחומרים (בין אם בעצת רופא ובין אם בצורה אישית). אם כך, זיהוי מגבלות התפקוד הינו הצעד הראשון וההכרחי, אולם דרושה גם הערכה בו זמנית של היכולות שנשמרו והכישורים ברי היישום. כמו כן, יש לקחת בחשבון גם את תחומי העניין, רצונותיו ונטיותיו של האדם. כלDeveloping אלהconstructive הםviews המהוויםof אתlife הבסיסwith לתכנוןa השיקוםdisability.
''Rehabilitation Literature'', Vol 41(11-12), 274-279}} מביאה במאמרה רשימה של מושגים המבטאים מגבלות תפקוד ביניהן: ליקוי חושי, הופעה לא טיפוסית (שונה מהנורמה המקובלת), מגבלה בלתי-נראית, שימוש בחומרים (בין אם בעצת רופא ובין אם בצורה אישית). זיהוי מגבלות אלו אצל המשתקם, לצד הערכת היכולות שנשמרו והכישורים ברי היישום, והתחשבות בתחומי העניין, רצונותיו ונטיותיו של האדם - כל אלו מהווים את הבסיס לתכנון השיקום.
 
==תהליך השיקום==
תהליך השיקום כולל אתמספר המרכיבים הבאיםמרכיבים: איתור האוכלוסייה, אבחון כוללני, טיפול, סיפוק שירותים שיקומיים, השמה בקהילה ומעקב.
 
תהליך השיקום כולל את המרכיבים הבאים: איתור האוכלוסייה, אבחון כוללני, טיפול, סיפוק שירותים שיקומיים, השמה בקהילה ומעקב.
 
==ראו גם==
* יורם עשת-אלקלעי, '''אדם הולך הביתה''', [[הוצאת כתר]], [[2010]] - סיפור [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] על שיקומו של [[לוחם]] שנפגע אנושות ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
* עשהאל לובוצקי, '''[[מן המדבר והלבנון]]''', [[הוצאת ידיעות ספרים]], [[2008]] - סיפור [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] על לחימתו ושיקומו של [[קצין]] [[גולני]] שנפגע באורח קשה ב[[מלחמת לבנון השנייה]]
 
<div style="direction: ltr;">
==הערות שוליים==
* Pledger, C. (2003). Discourse on disability and rehabilitation issues: Opportunities for psychology. ''The American Psychologist'', Vol. 58, Iss. 4; pg. 279.
{{הערות שוליים}}
* Wright, B. A. (1980). Developing constructive views of life with a disability.
''Rehabilitation Literature'', Vol 41(11-12), 274-279.
* Maki, D. B., & Riggar, T. F. (1997). Rehabilitation counseling: Profession and Practice. ''Rehabilitation Counseling: Concepts and Paradigms'' (Maki and Rigger), pp. 3-31. New York: Springer.
</div>
 
[[קטגוריה:נכות]]