|
במשפט הישראלי, '''תקנות סדר הדין האזרחי''' הן [[תקנות]] שמתקין [[שר המשפטים]], על מנת להסדיר את פרטי הדברים הנוגעים ל[[דיון אזרחי|דיון האזרחי]], במידה ואלו אינםשאינם מוסדרים ב[[חוק בתי המשפט]] או בכל דין אחר.
התקנות החלות כיום הותקנו בשנת [[1984]], וקדמו להן תקנות שהותקנו בשנת [[1963]]. לאלולאלה קדמו תקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938 ותקנות הפרוצדורה בבתי משפט השלום, 1940. עם זאת, אין התקנות גוף מונוליטי שנחקק וקפא, והן מתחדשות ללא הרף. סעיפים מתוקנים או נמחקים, וסעיפים רבים נוספים, על מנת להתאים את התקנות לחידושים המשפטיים ולייעל את הדיון האזרחי.
התקנות, המותקנות מכוח סעיפים 106-109 לחוק בתי המשפט, מונות למעלה מ-500 תקנות, וכן תוספות וטפסים. כאמור, מספר התקנות משתנה מעת לעת, בהתאם לצורכי השעה. כך, עם הקמת [[בית המשפט למשפחה]] נמחקנמחקו מהתקנות מספר רב של תקנות שעסקו בענייני [[ירושה]], ולעומת זאת, עם מחשוב בתי המשפט בישראל, נוספות לתקנותנוספו תקנות רבות העוסקות בתובענה ממוכנת.
הנושאים המוסדרים בתקנות הם רבים ושונים, ומקיפים את עיקר הנושאים הכרוכים בניהול תובענה אזרחית במדינת ישראל. עם זאת, סדרי דין ספיציפיים, כגון סדרי הדין ב[[בית המשפט הגבוה לצדק]] או סדרי דין בתובענה העוסקת ב[[תאונת דרכים]] מוסדרים בחיקוקים ספציפיים.
הספר העיקרי העוסק בפרשנות התקנות, הוא ספרו של השופט [[יואל זוסמן]], "סדרי הדין האזרחי" שיצא במספר רב של מהדורות, גם לאחר מותו של זוסמן, בעריכתו של [[שלמה לוין]]. לאחרונה מקובל אף הספר "סוגיות בסדר דין אזרחי" שכתב השופט בדימוס [[אורי גורן]] כמקור מקובל לפרשנות התקנות, אך ספר זה קטן בהרבה בהיקפו.
==קישורים חיצוניים==
|
