חלונות ארדון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תוכן היצירה: קישורים פנימיים |
מ ←החלון המרכזי: קישורים פנימיים |
||
שורה 29:
אל ציורי הספירות השונים התוודע ארדון ב-[[1949]], כשהופיע הספר "משנת הזוהר" בתרגומו של [[ישעיה תשבי]] שכלל ציורים גראפיים. הייצוג הגראפי של הספירות הפתיע והלהיב את דמיונו של ארדון והיה בעיניו ציורי ורב-דמיון. נראה, ששיקוליו של ארדון בבחירת הסמלים היו אסתטיים בעיקרם<ref name="Schwarz12" />.
מתחת לשמים האדומים מופיעה ירושלים, שהחומה שלה היא בעצם מגילת קלף. ארדון העתיק בדייקנות את מגילת ישעיהו שנתגלתה במערות [[קומראן]] ויצר לה צורה של חומה. על חומה זו אמר האמן: "חומת ירושלים כאן, או נבואה הנצחית כחומה? זו מטמורפוזה של שתיהן, של אות ואבן. כאן חזון השלום ועיר השלום מתקוממים נגד פלגי הדם שמעליהם..."<ref>ארדון, מרדכי "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך חלונות ארדון. ירושלים. ללא ציון עמודים.</ref>
==החלון הימני==
| |||