פרישות (יהדות) – הבדלי גרסאות

בימי הביניים כתב רבי [[יהודה הלוי]] כתב בספרו '''הכוזרי''' על הפורשים מענייני העולם כתנאי ל[[דבקות]] בענייני הרוח בדתות המונותיאסטיות; ועל נוהג {{ציטוטון|הפרישות מן הנשים והזִמון לשמוע דברי האלהים}}.{{הערה|יהודה הלוי, '''הכוזרי''', א, פ"ז}}; אך הלוי טען כי אין זו דרך ה[[יהדות]] בדרך כלל, ובשיח המוצג בספרו שם בפי נציג היהדות את המילים: {{ציטוטון|אמר החבר: ותורת משה לא העבידה אותנו בפרישות, אך בדרך השוה ולתת לכל כח מכוחות הנפש והגוף חלקו בצדק מבלי רבוי}}.{{הערה|יהודה הלוי, '''הכוזרי''', ב, נ}}

בעת החדשה, במפנה המאות [[המאה ה-18|ה-18]] - [[המאה ה-19|ה-19]], נקראו "פרושים" [[עליית תלמידי הגר"א|תלמידי הגר"א]] שעלו לארץ ישראל.